לונדון-שיא תרבותי אחד אחרי השני

לונדון היא ערש התרבות. יש תרבות לכל דורש, גבוהה, נמוכה, משעשעת, מייגעת. היום נדגום את שני הקצוות. נתחיל במוזיאון הבריטי, אחד המוזיאונים הכי ידועים בעולם. הבריטים המנוולים שלטו בכל העולם ודאגו לקחת את הטוב ביותר – אם זה את האוצרות של מצריים, את כל מה שהיה שווה בנינווה, כמובן את פסלי השיש של הפרתנון (היינו שם לפני שנה וראינו את הצד היווני של הסכסוך) ועוד ועוד ועוד. המוזיאון הבריטי הוא תחנת חובה – גם לנו.

יוצאים מדירת המרתף שלנו ליום שמשי אך קר. התרגלנו כבר להיותנו תושבי הכרך עם הדירה הצנועה שלנו ואפילו למדנו את חוקי המיחזור – איזה זבל צריך להוציא, איך ולאיפה.

BritishMuseum_2706_111019

המוזיאון הבריטי מאוד מרשים. עברו המון שנים מאז הייתי בו לאחרונה. אפשר לומר שחלק גדול מהמוצגים היו עדיין טריים, כל כך הרבה זמן עבר. אני עדיין זוכר איך אבא שלי לקח אותנו למוזיאון כשהיינו בלונדון לטיול בת המצווה של דנה, אחותי. הייתי בן 15 אבל גם עכשיו אני זוכר את הארון שאנו עומדים מולו ואבא שלי אומר "וזאת אבן הרוזטה". אני לא סגור אם כבר אז הבנתי את החשיבות העצומה של האבן השחורה המרשימה הזו אבל זה כן השאיר עלי רושם. עובדה היא שכיום, שנים ספורות לאחר מכן, עמדתי עם שני בני שלי והצגתי את אבן הרוזטה בפניהם ואני חושב שהם התרשמו. מקווה לפחות…

המוזיאון גדל והסתעף והסיכוי למצוא בו ילד, כזה שהבאת מהבית ואתה גם רוצה להחזיר אותו – הסיכוי הוא קטן ולכן אוהד נצמד אלי, נדב נעלם לו עם המדריך הקולי וחלק נאה מהזמן חיפשנו אחד את השני. הודות לריק ריירדן (זה שכתב את סדרת פרסי ג'קסון ובזכותו הבנים שולטים לחלוטין במיתולוגיה היוונית) שכתב את "הפירמידה האדומה" שמשתמשת באלים המצריים והודות לחקר המיתולוגיה של אוהד – קיבלתי הסבר על כל אחד מהפסלים של האלים המצריים ושליחיהם מאוהד שגם אסף תמונות ותצפיות לציורים עתידיים בחוג הציור שלו

BritishMuseum_2708_111019[4]

לכל המלעיזים, השואלים מה מעניין ילדים במוזיאון הבריטי – אני ונורית נאלצנו להגביר את הקצב כי הבנו שלא נעמוד בקצב שהוכתב ע"י השניים שעצרו והסתכלו על פסל מצרי.

ממצרים דילגנו במהירות לאשור ולתחריטים מארמונו של אשורנָסירפַּל המלך האשורי שגם הם הרשימו את כולנו (ויש לי תחושה שבקרוב האנשים המכונפים ימצאו את דרכם לאיזה קנבס)

BritishMuseum_2712_111019

האריות והפרים המכונפים שזכרתי מכל הביקורים הקודמים עדיין נשארו ענקיים ומדהימים. הם עומדים במוזיאון הבריטי בלונדון ולא בעירק. הפעם אני לצד הבריטים כי במקום מקורם אני מאמין שלא ישמרו ליותר מדי זמן וקצת קשה להגיע ולראות אותם שם.

BritishMuseum_2725_111019

תמיד זו אותה השאלה – האם לקח את אוצרותיה של מדינה אחת ולתת אותם לכולם במוזיאון מרוחק?  מצד אחד זה מאפשר לחשוף יצירתיות ויופי לקהל שיבוא ויראה את כל אותם חפצים במקום מרכזי כמו לונדון במקום שישכבו להם בתנאים לא תנאים באיזה חור ואולי אף יאבדו לעולם. מצד שני, מי שם את הכתר הבריטי להיות פטרון ולנהוג באדנות כלפי עמים אחרים ולקחת להם את האוצרות הלאומיים שלהם.

במקרה של פסלי השיש של הפרתנון, אין כל צידוק להחזיק את המקור בלונדון. אתונה אינה חור שכזה והם בנו מוזיאון לתפארת. במקרה של אוצרות מסופוטמיה, כאן, יש כנראה צדק לשמור את היצירות המופלאות הללו שלמות ובטוחות ממשטרים הפכפכים.

BritishMuseum_2720_111019

די מהר גילינו שלא ממש נוכל לעבור על כל המוזיאון ולכן שלפנו את המסלולים לילדים שקיבלנו ופשוט חתכנו ישירות לגולות הכותרת כמו המומיות המצריות, אוצרות מקסיקו שהעלה חיוך עצוב על שפתותינו ועוד. גם נורית וגם אנוכי נדמה היה לנו כי המוזיאון שופץ ונעשה גדול כזה ולבן נורא.

BritishMuseum_2740_111019

לבסוף, מותשים הכרזנו על שביתת נשק ורוויה מוחלטת מתרבות עתיקה. הגיע הזמן לתרבות צריכה ממוקדת.

HAMLEYS-logo

המליס הם חנות צעצועים של 6 קומות, אחת הגדולות בעולם. אני נפגשתי איתם לראשונה בגיל 15 והתאהבתי במקום. עם השנים, כמעט בכל ביקור וגיחה עצרתי שם, בתחילה לעצמי ואח"כ כשגדלתי עצרתי שם "לילדים". התגובות של השניים היו כצפוי נלהבות, עד שהגענו לקומה של הפליימוביל.

שם אוהד איבד שליטה לחלוטין לכמה דקות ואני אהיה כנה ואומר שגם אני רכשתי דמות אחת שתופיע (אי"ה) בפסח על מרקע הקרוב אליכן.

Hamleys_2745_111019

המליס חנות מדהימה אבל הולכת ומאבדת את זה. ראשית הכל כבר יש בארץ והמון יחוד נעלם. שנית, המליס היום הם רק פלטפורמה לכל מיני חברות (חלקן ישראליות) שמוכרות בהמליס כל מיני זבל סיני והמליס רק גובים ממך את הכסף. גם אנו נפלנו לפני שנתיים וגילינו שהמליס צריכים להוסיף ללוגו את המונח הלטיני הידוע "Caveat Emptor" – שיזהר הקונה. אבל, עדיין השניים חגגו באושר ולהפתעתי לא לקחו כלום.

לבסוף גם זה נגמר ויצאנו לנו לארוחת ערב חמימה עם ש' וז', שהנעימו  לנו את הערב ודאגו לילדים לפיצה משובחת האחד המקומות האופנתיים בעיר.

מחר יום אחרון לטיול, קשה להאמין שזהו, נגמר.

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה Family, photography, Travel, עם התגים , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s