ויסקי וכבשים הולכים טוב יחד

אימרת זן קטנה: ככל שנוח לך במיטה ובחדר, כך תצא יותר מאוחר לדרך.

PitlochryWellwoodhouse_1473_111010

הבית נקרא Wellwood House ואנו נתקלנו בו בצורה פשוטה – לג'ים, הבעלים, היה מקום והוא היה הראשון בכפר להבין עובדה כלכלית פשוטה: מוטב להוריד במחיר ולמכור שני חדרים מאשר לשאת בגאוותך ולהשאר בלי כלום בסוף עונת התיירות. בית מ 1881 בתוך אחוזה שקטה עם נוף של כל העמק – היה קשה לצאת בבוקר… (רמז, זה אנחנו למעלה, עם הקוגה והבית)

המלצה קטנה – פיטלוכרי (Pitlochry) הוא מקום טוב לטיול כוכב. הכפר גדול ומאובזר וקרוב לכל המקומות במזרח סקוטלנד.

פיטלוכרי הוא גם שער יציאה לכמה מזקקות ויסקי. אנחנו נכנסים לארץ הויסקי וזו אטרקציה בראש ובראשונה לי ואח"כ לשאר הטיילים אבל  ויסקי הוא טעם נרכש.

מי החיים קראו לו הקלטים. יש בזה משהו כיון שלוקח חיים שלמים ללמוד להנות מהנוזל הענברי הזה. כשאתה צעיר לימים, הריח בלבד מבריח אותך ואז הלגימה הראשונה הצורבת אבל עם הזמן והשנים הטעם מתעדן וכמו שהויסקי מתיישן, גם אתה מתיישן וכמונו, הגברים, רק משתבח ולומד להנות ולהבדיל בין כוס ויסקי אחת לשנייה (ברביעית אתה יכול לשתות גם מדלל צבע ולשמוח – עוד יתרון כלכלי).

ג'ים המליץ על המזקקה במעלה הכביש, Edradour המתגאים בכך שהם המזקקה הקטנה ביותר בסקוטלנד. manufacturer-Edradour-85

הם המזקקה הכפרית האחרונה, כמו שהיו עוד המון לפניהם (היו עוד 4 בעמק עצמו) – כזו שהחוואים מזקקים להם ויסקי בעצמם. הם מייצרים 100,000 ליטר בשנה בעוד שהגדולות (כמו גלנפידיך) מייצרות את הכמות הזו בשבוע או פחות. אבל, הכל בעבודת יד תוך שימוש בטכניקות מסורתיות וזה מה שאנו, התיירים רוצים לראות.

Edradour_1474_111010

כל מזקקת ויסקי היא יפה – צריך נחל מים לקירור אז תמיד יזרום איזה נחל יפה. תמיד יהיו דודי זיקוק ענקיים מנחושת – הצבעים יהיו בוהקים ויפים.

Edradour_1485_111010[8]

התהליך של הנבטת השעורה, קלייתה בתנורים שמוסקים בכבול שנותן טעם מעושן וצבע, הערבוב עם מי מעיין צלולים והחימום להוציא את הסוכרים, הקירור המיידי של הנוזל הסוכרי והתססתו במשך 48 שעות עם שמרים, הזיקוק הכפול שמביא את האלכוהול הנקי שנמהל במים ונכנס לחבית ל10 שנים לפחות – התהליך מוכר וידוע ואני לא אחזור עליו.

היפה ב Edradour הוא שהכל קטן ונעשה תחת גג אחד. הסיור מאוד ברור – אנחנו הבנו כ90% מהמילים שהמדריך הוציא מהפה ונאלצתי לתרגם גם לעברית לאוהד ונדב (שהבין די הרבה אבל שתק) וגם לזוג האמריקאי שלא תמיד הבינו את השפה. המונחים גם מאוד רומנטים – כמו למשל The heart of the run – לב הזיקוק – הנוזל האלכוהולי הטהור שמגיע לאחר שתחילה זורמים מדוד הזיקוק הנוזלים הראשוניים עם כל השאריות וההתחלות הדפוקות. הנסיון של הMaster Distiller הוא לזהות את הנקודה ולהתחיל לאסוף בה. כל הנוזלים לפני ואחרי הלב, חוזרים לזיקוק נוסף – חוסכים כל טיפה. כל זה נעשה במתקן פליז יפה – הכספת (The Safe) שב Edradour היא בת מאתיים

Edradour_1490_111010

תמונות זה יפה אבל הריח הנהדר הזה – קשה לתאר את הריח המופלא ששורר תחת הגג, ריח מורכב של כל התהליך שקורה כל הזמן יותר ממאה שנה…

במחסן החביות (שכן החוק מחייב לפחות 10 שנים של ישון בחבית) נדב נדהם לגלות חבית בגילו

Edradour_1479_111010

(התווית היא של מזקקה אחרת כיון שיש ל Edradour הכנסה נוספת – הם קונים מהמזקקות הגדולות ויסקי טרי, מיישנים אותו בעצמם ומוכרים אותו עם תווית שנושאת את שם המקור ושמם – סוג של השלמת הכנסה)

המדריך נאות לעזור ויצאנו לחפש חבית לאוהד. לקח זמן אבל מצאנו

Edradour_1482_111010

ובדרך ראינו גם חבית מ1966 ואת החבית הזו של Royal Lochnagar  שהיא המזקקה שכמעט פוצצתי בטיול הקודם, ב 1991 לסקוטלנד (מי שמכיר את הסיפור, שיספר אותו למי שלא מכיר אבל הפעם ניתקתי את הפלאש של המצלמה בחדר של ה 90 אחוז אלכוהול…) – שימו לב לשנה על החבית (עובדה שרק לפני שניה שתקעתי את התמונה בבלוג שמתי אליה לב).

Edradour_1478_111010

כמובן שאישתי פירגנה לי בקבוק מופלא מהטובים שבמזקקה (כמה חבל שלא תישתו ממנו…)

Edradour_1492_111010

Edradour_1498_111010

רצינו לאכול בטחנת קמח עובדת, עם גלגל מים ששייכת לישראלי בשם רמי אבל טעינו בעיר ואכלנו אוכל סתמי ויקר בתחנת קמח לא עובדת בפיטלוכרי. רק אח"כ נזכרה נורית שהתחנה האמיתית נמצאת ב Blair Athol ולכן יצאנו לקינוח שם. התחנה יפה, שווה עצירה, רמי יצא לדוג סלמון ואנחנו ישבנו על סקונס וחמאה בחדר חמים ונעים לאחר שסיירנו בתחנה. נדב מגלה שיש טכנולוגיה שפשוט עובדת בלי חשמל, מסכים, שלטים וסוללות. כמו תאי השיט, יש טכנולוגיה עתיקה של עץ וברזל ואבן שעובדת ועובדת ועובדת…

אבל עזבו אתכן מטחנות ועוגות. מול התחנה, בשדה, פגשנו את ה Highland Cow הראשונה שלנו – הפרה המקומית שנראית כמו יאק קטן בהבדל אחד – היא לא נוחה לכותבי תשחצים.

BlairAthol_1510_111010

ההתרגשות היתה גדולה

BlairAthol_1509_111010

ומה הלאה?

החלטה של שניה הביאה אותנו לפסגתו של הר קאירן-גורם (CairnGorm Mountain) ב 15:54 כשהרכבת האחרונה עולה לפסגה ממש ב 16:00. כמובן שעלינו עליה לנסיעה ספקטקולרית על המדרון של ההר השישי בגובהו בבריטניה (1245 מטר מעל פני הים). בחורף זה אתר סקי ועכשיו בקיץ כשיש בחוץ טמפרטורה מרגיעה של 4 מעלות עם מקדם רוח שמוריד עוד 10 זה מקום תצפית נעים לעמוד בו כשהבריזה נושבת בקלילות סביבך בעוצמה מספיקה לתמוך בכולנו

CairngormMountainRailway_1523_111010

CairngormMountainRailway_1522_111010

והנוף, הנוף…

CairngormMountainRailway_1532_111010

בדרך החוצה משהו צבט בלב – זהו פארק לאומי ובכל מקום אנשים מטיילים, הולכים, רוכבים בשבילים ואנחנו רק חולפים ומבטיחים שנחזור. מי יודע, אולי…

ממשיכים הלאה, דרך כבישים קטנטנים שרובם מסלול אחד לשני הכיוונים מוקפים בשדות שבהן צומחות כבשים (אחרת אני לא יכול להסביר מאיפה הן מגיעות – לכל מקום ובכל מצב)

Cairngorm_1545_111010

הלילה, לאחר כמה כוסות של ויסקי ושיחה עם בעה"ב (אני מתגאה ביכולתי לשכנע ברמן למזוג לי על הבית את הכוסית הכי משובחת שלהם…) עלינו על משכבנו.

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה Family, Food, photography, Travel, עם התגים , , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s