אדינברו-חמת חלילים ברוח

היום נפתח ונסגר בקול המיוחד של חמת החלילים הסקוטית שיש הטוענים שמשמיעה קולות כמו שק של חתולים המושלך מהטירה. היום גם הדגים לנו מהו מזג האויר המדויק לתקופה זו בסקוטלנד כשהגשם הקליל הפסיק סופית רק ב 18:30.

אחרי כמה סידורים הכרחיים – ביקור במקדש הצריכה של H&M כיון שגילינו שאוהד גדל ופשוט חסרים לו בגדים חמים – חזרנו לטייל. פתחנו את היום אצל הבחור החביב הזה שעומד על הגשר בגשם ומקבל (יותר נכון דורש בחביבות) הזמנות לשירים. התלבטתי בין "הבה נגילה" ל"היא התיישבה ליד פסנתר" של סנדרסון ובסוף הזמנתי ממנו ביצוע חורק של Amazing Grace שהוא פחות או יותר מה שתמיד ינגנו לתיירים (כמו לה קוקרצ'ה שהיו מנגנים עבורנו המריאצ'ים במקסיקו)

Edinburgh_1223_111009

את רוב היום עשינו בפנים ומעט ברחובות. אוהד הצליח לשכנע אותנו לחזור אל חנות המאובנים מאתמול והסתובב שם כמוכה אמוק.

Edinburgh_1230_111009

הודענו לו את גודל התקציב שלו (מכספו שלו הפרטי) והסברנו לו את התהליך הפשוט של קבלת אישור לרכישה – משהו שגם יפה ולא סתם צואת דינוזאורים מאובנת (יש שם ערימה, כבר לא מסריח). כולנו מאוד התלהבנו ממאובן של דג שנראה כאילו הוא מצויר ביד אמן אבל מחירו היה 150 ליש"ט. לאחר שעה קלה יצאנו בידיים ריקות לאחר שאוהד סירב להשקיע מכספו שלו במאובן נוסף ולכן לא ראינו לנכון להשקיע לצידו. מין קונספט שכזה שאם זה לא ממש חשוב לו- גם לנו זה לא חשוב…

אוהד, בעל כישרון משחק שיקספירי ממש, הסתובב אבל וחפוי ראש וסירב להתלהב מסיבוב הפאדג' שעשינו (מעין טופי מקומי, מתוק להחריד ונוחת כמו אבן פנימה). רק שיחה אימהית וכוס שוקו חם עם מרשמלו הצליחו להרים את המורל – יש לנו משימה לחפש מאובנים בעוד מקומות…

Edinburgh_1233_111009

שוקו טוב משוקולד מריר איכותי וכמות היסטרית של מרשמלו מחזירים את הצבע ללחיים כמו שקל לראות

Edinburgh_1237_111009

הגשם שלח אותנו אל מעבה האדמה או ליתר דיוק לסיור ברחובות הקבורים מתחת לאדינברו של היום. מקום מוצלח לראות את הסיור ההיסטורי הזה הוא ב Mary King's Close כאשר המילה Close  מציינת במקומית סימטה מאוד צרה. עד המאה ה17 העיר היתה צפופה עד מאוד ורצופה סמטאות צרות להחריד, לפעמים כ 1.5 מטר מקיר לקיר עם בנינים של 6 קומות מעל, ללא מעלית וללא ביוב. ב 7 בבוקר וב 10 בלילה, כשפעמון צלצל, רק אז היה מותר לרוקן את דלי השופכין אל הרחוב עם כל מה שאתם חושבים שיש שם. 6 קומות, במרחק מטרים ספורים זה מזה בבת אחת. לא פלא שהמגפות חיסלו אלפים.

Edinburgh_1260_111009

ברגע שהאדינבורואים יצאו מן החומות, כמו מונטיפיורי שכזה, העיר שופצה ונבנתה מחדש עם רחובות רחבים יותר והסימטאות ההן ננטשו עם בנייה מעליהן. בכמה מקומות ספורים נשתמרו הבתים שמתחת ובסימטה על שם מארי קינג יש סיור (קצת מפחיד, בדיעבד, לטיילים הצעירים, במיוחד אלו שלא קיבלו מאובן).

הסיור מרתק (צריך להירשם ולהזמין מקום) ובאמצעו, יש סיפור רפאים המלווה במופע אורקולי מרשים. יש בחלק מהחדרים מיצגים שמראים את שהתרחש במגיפה הגדול ונותנים הצצה לתנאי החיים המזעזעים שהיו בתקופה ההיא כשאדם חי עד לגיל 30 והיו שמועות על זקנים מופלגים בני 40 שנה!

אסור לצלם (וגם קשה בלי פלאש) אבל ניתן לרכוש צילום שלהם שהתפתינו ורכשנו. מזדקנים כנראה.

כשיצאנו חזרה אל האוויר הנקי (די דחוס שם למטה) פגשנו את דויד יוּם הפילוסוף הסקוטי הידוע, בן העיר שאני נבחנתי על משנתו אך מודה ומכה על חטא שקצת שכחתי מה אמר.

Edinburgh_1262_111009

נדב שם לב שהעוברים והשבים מלטפים לו את בהונו ואף הוא עשה זאת ורק אח"כ למדנו שתלמידים עושים זאת, לקבל מזל טוב והשראה במיוחד לפני מבחנים. אני מקווה שנדב יסתדר גם בלי מזל אבל קצת ברכה מדויד יום לא תזיק…

Edinburgh_1265_111009

רצינו למצוא ארוחת ערב עם מוזיקה מקומית אבל אלו יש רק בפאבים ואסור להיכנס עם ילדים מתחת ל18. נדב אולי יכול כבר להיטמע בקהל עם כל הגובה שלו, אבל אוהד לא יעבור. אי לכך ובהתאם לזאת יצאנו אל האזור החדש לאכול ארוחת ערב ובדרכנו מטה התחלנו לשמוע מוזיקה.

Edinburgh_1303_111009

ליד הגלריה הלאומית הסקוטית עומדים להם כ 12 נגנים ומסביבם המון ונותנים הופעה מלאה עם כול הפינוקים, תלבושות, סיבובי מקלות תוף והכל.

Edinburgh_1283_111009

Edinburgh_1318_111009

קטע קצר מהמופע (לחצו על הוידאו לגרסאות השוות יותר)

כשנגמר, ההמון החל לזרום פנימה לגלריה ואני ביניהם. נעצרתי בחביבות והסבירו לי שזהו אירוע פרטי של חברת Heidelberg Engineering (ציוד רפואי לרופאי עיניים) שהביאה את סוכניה אל העיר, ארגנה להם קונצרט וארוחת ערב חגיגית. ויתרנו להם הפעם כי חשנו שהתפריט לא ימצא חן בעיני הילדים והמשכנו לנו לארוחת ערב משלנו במקום ששילטו היה יפה יותר מהאוכל שלו (שלט יפה מאוד, מקום נעים, אוכל סביר)

Edinburgh_1334_111009

וכך אנו נפרדים מאדינברו שקיבלה אותנו יפה וממשיכים הלאה, אל המרחק (כמו מרקו)

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה Family, photography, Travel, עם התגים , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

2 תגובות על אדינברו-חמת חלילים ברוח

  1. גילי הגיב:

    37 מעלות בתל אביב. אתם חוצפנים… תמשיכו להינות ולעדכן.

  2. Shai Shamir הגיב:

    אולי תאמצו אותי (לפחות לאחד הטיולים) או תקחו אותי כמשפחת אומנה?

    לפי מה שקראתי אתם יודעים להנות ואתה יודע לכתוב, תעשו חיים.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s