מאחורי הלילה הלבן

מֵאֲחוֹרֵי הַגָּדֵר הַלְּבָנָה
הָאֲנָשִׁים לֹא יוֹדְעִים
אֵין לָהֶם מֻשָּׂג מִי חַי
וְאִם בִּכְלָל
מֵאֲחוֹרִי הַגָּדֵר הַלְּבָנָה
הָאֲנָשִׁים לֹא יוֹדְעִים

(מאחורי הגדר הלבנה – מילים: שלמה גרוניך, לחן: מתי כספי ושלמה גרוניך)

לילה לבן - חגיגה שנמשכת כל הלילה

כשמגיע לילה לבן לתל אביב, אני נקרע בין הידיעה שרוב האנשים סתם ממלאים את שדרות רוטשילד והולכים למוקדים נוספים ומנסים להיכנס לאירועים שגם ככה מפוצצים באנשים לבין התחושה שקורה שם משהו בחוץ ואני לא יכול כך סתם ללכת לישון בשלווה. בשנים האחרונות דווקא יצאנו אל הלובן הלילי (למרות ששנה שעברה היה לי רעיון מבריק להגיע באופניים וכך כל הערב נאלצנו לסחוב אותם ביד מפאת הצפיפות ולנעול שוב ושוב אותם במקומות שונים – לא מומלץ…) אבל הבנתי כבר שאני רוצה להתמקד.

ההקדמה כבר חשפה את המיקוד השנה – מרתון האינדי סיטי קסם לי מאוד (ואני גאה לומר שאני מכיר 8 מתוך 14 היוצרים/הרכבים שהופיעו וחלקם אף ראיתי מופיעים – כבוד למגזר!) אבל (ידעתם שהאבל יבוא) לא נסתייע מבחינות לוגיסטיות שונות וממש בא לי על שם טוב לוי בחוף הצוק ואחריו מופע זריחה – מאחורי הצלילים של מתי כספי ושלמה גרוניך.

האתגר – ההופעה אמורה להתחיל ב 01:30, כשכולנו יודעים שהסיכוי שההופעה תתחיל בזמן הוא נמוך. נורית שיצאה לה לעוד כנס מחזורים מוקדם יותר בערב התנדבה להצטרף וכך גם אורית (הידועה בכינויה אחותי).

צרצור השעון חתך את שקט הלילה של יהוד לגזרים. יצאנו אט, חוששים מעומס וחסימות הכבישים בדרך לתל אביב ולהפתעתנו הגענו לאסוף את אורית (היחידה שראויה להיקרא תל אביבית) בתוך דקות ספורות וממש דקות לאחר מכם סדרנים מסוקסים, עונדים ווסטים זוהרים כיוונו אותנו לחניה בחוף הצוק בסדר מופתי. לולא החום והלחות שפגעו בנו כשנטשנו את המזגן הנינוח הייתי חושב שזו שוויץ (אה, גם חוף הים וניחוח המדוזות לא תרמו לאשליה השוויצרית).

התיישבנו במקום אסטרטגי על הדשא ודקה לאחר מכן החלו שם טוב לוי והאנסמבל שלו לעלות. הגאווה עלתה לי קצת לראש, מבחינת זה שלא חיכינו והתעייפנו והגענו עם כל האדרנלין ישר להופעה – הכל תקתק מרגע צלצול השעון ועד לתנוחת הישיבה על הדשא כשלפנינו אין שום מחסום שמסתיר

TelAvivWhiteNight_1006_110630

שם טוב לוי בא לעבוד. בלי התנחמדות לקהל או יותר מדי שיחות חולין הוא והנגנים המעולים שלו נתנו רצף של להיטים – טווס זהב, בלילות הסתיו, הנעימה של כיכר החלומות, שובי לביתך, יכול להיות שזה נגמר ("אומרים שהיה פה שמח לפני שנולדתי") ועוד. הוא דילג בין הפסנתר לחליליו השונים מלווה בקבוצה משובחת של נגנים שהחיבור ביניהם ניכר. אורית הייתה מאושרת לראות ביניהם את גרשון וייסרפירר שניגן על עוד וכמה דברים נוספים והתברר שהם מכירים מהגן של הילדים.

TelAvivWhiteNight_1008_110630

בלי קשקושים הוא נתן הופעה מצוינת, והראה שלמרות שהוא Old School לעומת כל האלטרנטיבה ששטפה את בימות הלילה הלבן – הוא הדבר האמיתי. הקהל הראה לו חום ואהבה והים שלח כל פעם איזה בריזה נעימה לקרר את הלילה והכל היה מושלם. כל כך מושלם שניסיתי לצלצל ולשתף את הסניף הקנדי בחגיגה אבל הטכנולוגיה לא הצליחה (לא נורא, דנה). השירה שלו והמוזיקה מאוד לירית (אני נשמע כמו מרגול) וזה התאים לשעה ולקהל המעורב – צעירים ומבוגרים, דתיים והיפסטרים במשקפיים עבות מסגרת וכפכפי אדידס, משפחות וזוגות חד מיניים – כולם ישבו והמהמו את השירים.

האנסמבל בקושי קמו להדרן ומיד התיישבו, נתנו את ההדרן שלהם וירדו לאחר כשעה וארבעים, בואכה השעה 4 לפנות בוקר. ההכנות על הבמה התקדמו בעוד הבנות מנהלות שיחות ערות, במיוחד לאור השעה

TelAvivWhiteNight_1024_110630

ואז עלו השניים.

זו הפעם המי יודע כמה שהם מתאחדים מאז 1973. ראינו אותם בכמה סיבובי איחוד אבל עדיין מדובר בשני ענקים שגם אם הם מחפשים כאן את החלטורה, עדיין מדובר בנכסי צאן ברזל של המוזיקה העברית. והם הרביצו והדגימו קלאסיקה מהי.

TelAvivWhiteNight_1034_110630

בניגוד לשם טוב לוי, הם גם באו לספר סיפורים ולהפגין זוגיות רבת שנים עם סיפורים היסטורים. ההומור של מתי כספי עדיין עובד והוא סיפק כמה רגעים קומיים טובים. השירים שהשניים כתבו כשהיו צעירים ובשיא כוחם עדיין מופלאים וההרמוניה בין השניים עובדת יפה. באחת ההזדמנויות (ב 2002?!) ראינו אותם בצוותא כשהם עלו ב 22:00 וירדו אחרי 2 לפנות בוקר על  אלונקות. הפעם הם לא נתנו את כל הנשמה כמו שם טוב לוי אלא נתנו הופעה.

אבל כשהם הגיעו לשיר הישן של גרוניך – "שירים פשוטים" ("כולם רוצים שירים פשוטים, שירים בשני אקורדים") הקהל נשבר. לאט, החלו אנשים לקום ולפזז. אנחנו היינו בגל הראשון והקהל כולו קם לבסוף והחל לפזז. כמו היזון חוזר, השניים התעודדו והחלו להשקיע בנו יותר ולמעשה עד סוף ההופעה כולם עמדו, קצת פיזזו והמון שרו ביחד.

מדי פעם עלתה להקת ליווי לתת להם גב. מה שטען קצת יותר בשר לגרסאות המוכרות של גיטרה ופסנתר והיה קצת דרוש לאור השעה ורמות האדרנלין הדועכות בדם.

TelAvivWhiteNight_1052_110630

הטון היה עליז ושמח, גם כשהופיע שיר כמו אלוהים מרחם על ילדי הגן של יהודה עמיחי שאינו ממש עליז אבל לא כולם הבינו וקפצו בכיף עם שיר חמוד שמספר משהו על ילדים ואוהבים. אם כבר נושא טעון ולאומי הרי לכן התמונה האולטימטיבית לליווי – יש בה את בחורינו הטובים, דגל ישראל וכוס בירה – השילוב המקומי המושלם

TelAvivWhiteNight_1167_110630

כשהבטנו בבמה ובשמיים שמעל התחלנו לראות התגנבות יחידים של ורוד לצד הימני של העננים. מתי כספי, עצר וביקש להודות לשני התאורנים – שמיל והשמש…

TelAvivWhiteNight_1084_110630

ועם האור נחשף גם הצוות

TelAvivWhiteNight_1190_110630

המוזיקה נמשכה עד קרוב ל 6 בבוקר. הסדר המופתי שאפיין את ההגעה התנפץ אל קרקע המציאות הקשה כשכל האנשים ניסו לצאת במכוניותיהם בבת אחת. ראינו גם בליינים טרוטי עיניים יושבים בתחנות אוטובוס אבל כיון שהרפורמה בתחבורה החלה ב 1 ליולי – אולי הם עוד שם…

היה כיף – המוזיקה והקלאסיקות הנצחיות וגם החוויה של להישאר כל הלילה, כמו ערימת נוער מתלהבת (אבל עם תרמוס חם של תה נענע מתוק – בכל זאת למדתי משהו). אחרי לילה לבן, בא יום שישי שחור סטנדרטי של ילדים שיצאו לחופשה והורים שלא ישנו מספיק.

הפער נסגר עד לכתיבת שורות אלו – אל דאגה!

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה Music, עם התגים , , , , , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s