מישהו אוכל את הירח

ליקוי הירח המלא היה וחלף ולמרות שהיה לי יום קשה באותו יום (סיפורי סבתא שהולכים ומשתפרים) חיכיתי לרגע הזה. לא כל יום יש כזו הופעה ועוד בהצגה ראשונה – ליקוי לבנה מלא, שמתחיל בשעה נוחה ולשם שינוי רואים אותו מישראל, אפילו מחלוני שלי (אותו אחד שאיחד אותי עם ביאליק). ליקוי חמוד שכזה שאפשר אפילו לחלוק עם הילדים – אפשר לראות אותו יחד איתם בעין בלתי מזוינת ("אמא, הוא אמר מזוינת!").

אפילו שחזרתי ממש לקראתו, מיהרתי והכנתי את כל הציוד – מצלמה, חצובה ומחשב שיפעיל אותה ויצלם תמונה כל דקה. הכוונה שלי הייתה לנסות ולעשות איזשהו סרטון א-לא בי.בי.סי, כזה של סטופ מושן. אז יצא לי משהו אבל לא בדיוק כמו שתכננתי כי הירח המנוול כל הזמן ברח לי מהפריים ונאלצתי לתקן, לעיתים בגסות מה שהוסיף לאותנטיות של הסרט. כל כמה דקות הוצאתי את הראש החוצה ושרקתי בהתפעלות איך הירח נאכל לו. אוהד שפתח חלון מעל ראשו היה שותף להתלהבות שלי אבל נדב הביט בירח המתרוקן והפטיר משהו כמו "אה, מגניב" והמשיך בדרכו…

בסוף, לאחר חצות כבר נעלם החלון מחלוני וירדתי עם המצלמה והחצובה לחצר מתלהב כמו איזה ילד קטן, מחפש את הדסקית האדומה בשמיים. שם כבר צילמתי עם הרגש כי לא הצלחתי להכניס את הירח לפוקוס.

הנה כמה ממצבי הירח, כמעין טיזר לסרטון שיבוא ממש אחר כך. חיפשתי רעיון לפסקול לסרטון אבל לא הצלחתי לחשוב על משהו – the whole of the moon  של ה Waterboys נשמע יותר מדי מאולץ, The Dark Side of the Moon של פינק פלויד לא ממש מתאים מבחינת התחושה – נשארתי עם סרט אילםLunarEclipseCollagePage1

והנה הסרט

(בלחיצה על הסרט אפשר להגיע לגרסת ה HD שלא ממש מוסיפה, אבל אני מבסוט מהיכולת)

כשישבתי לכתוב את הפוסט הזה חשבתי לצאת מתוחכם עם סיפורים על הזאב מהמיתולוגיה הנורדית שרודף אחר הירח ומנסה לבלוע אותו ולפעמים מצליח (ואז, ראו הוויקינגים ליקוי ירח) אבל אז נזכרתי בדוגמה אחרת:

בנערותי, ישבתי וקראתי, מרותק לחלוטין, את אחד הספרים הטובים ביותר לבני הנוער, אם לא ה – מכרות המלך שלמה של הנרי רידר הגרד. זכרתי ששלושת הלבנים (אלאן קווטרמיין הצייד הלבן, סיר הנרי וקפטן גוד) מצילים את בן בריתם השחור ע"י שהם מאיימים להעלים את הירח ואז מתרחש ליקוי. מצאתי את הקטע בפרוייקט גוטנברג וקראתי אותו שוב, לראשונה באנגלית. אכן, יש שם קטע עם ליקוי לבנה מלא, ממש כמו זה בחוץ. ואז ניגשתי לארון הספרים היהודי שלי ושלפתי את העותק העתיק שלי, שקיבלתי מבנק דיסקונט במסגרת איזה מבצע שהיה כשהייתי ילד. זה שנראה כך

KingSolomonsMines Hebrew

פניתי ישר לפרק 11 ושם חיכתה לי הפתעה. שרגא גפני הידוע גם בשמות העט שלו אבנר כרמלי, און שריג, ועוד והאחראי לסדרת דנידין והספורטאים הצעירים) ושתרגם את הספר הנ"ל, קיבל החלטה אומנותית מעניינת. הוא תרגם את ליקוי הלבנה במקור האנגלי לליקוי חמה. הוא הלך והסתבך כי הוא נאלץ לתרגם את המשפט "לא בטוח שנראה את סופו של לילה זה" ל "לא ברור שנזכה לראות את היום יוצא" ועוד מיני שינויים. למה עשה זה? לא יודע. ניסיתי לחשוב על סיבות שונות ומשונות אבל אין לי פתרון.

ניתן לשלוח תשובות וסיבות למערכת עד סוף 2017. גלויות גם יתקבלו בברכה.

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה Creative, photography, עם התגים , , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

תגובה אחת על מישהו אוכל את הירח

  1. yanivmuli הגיב:

    אכן היה ליקוי יפה עם תזמון טוב.
    למיטב זכרוני, מרק טווין בספרו "אמריקאי מקונטיקט בחצר המלך ארתור" (או משהו בסגנון) גם השתמש בליקוי ירח / חמה על מנת להציל את גיבור ספרו.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s