אין שום אכזבה בנחל כזיב (עליון)

המזג פשוט נפלא. ימים נאים, השמש המכה של הקיץ עוד לא הספיקה להתחמם. א' איש הסְפָר נטש את הטרקטורון והחל מטייל רגלית באזור הצפון. כשהתקשרתי אליו לברור קושיה כלשהיא הוא ענה כולו נרגש (מאורע נדיר…) וסיפר שאנו תופסים אותו באמצע נחל כזיב עליון (הפרחים לסלקום) ושהנחל שופע מים וזה מראה נדיר ביופיו. כיון שהיום היה שישי הוחלט פה אחד (הפה שלי) שאני לא נותן לשום דבר לעמוד בדרך והודעתי לנורית שבשבת בבוקר אנו מזנקים צפונה עם הנץ החמה והפעם לא אכפת לי מי יעלה למכונית – ב06:30 אני מכניס את המפתח לסוויץ' ויוצא.

השעה 06:30 ראתה אותי עדיין מכין כריכים ובועט בבני הבית המדשדשים אבל ב 07:00 כבר היינו בדרכנו לכביש 6 ובהרכב מלא. אנחנו בדרך לכזיב עליון. למתעניינים, לא אייגע אתכם ובקישור הזה תוכלו למצוא את סיפור הדרך. חונים בחניון בצומת אלקוש מכתפים את התרמילים מבררים עם א' כמה מנהלות ויוצאים לדרך. כיון שחובב טכנולוגיה אנוכי המסלול הוקלט בGPS מה שמאפשר גם לענות בצורה מקצועית על השאלה עתיקת היומין "כמה הלכנו כבר?" וחברתה משחר האנושות "עוד כמה יש ללכת?!".

הנה המסלול, מנקודת הכניסה ליד הגשר בצומת אלקוש, עד לעין חותם וחזרה. סה"כ הלוך וחזור 9.5 ק"מ.

KzivElyonRouteMap

הצ'ופר הראשון התגלה חיש מהר כשעברנו שער פרות. המסלול רוחש פרות ולאנשי עיר כמונו זו התרגשות להלך בינות לפרות (ולמוקשי הנעל שהן מותירות)

KzivElyon_9441_110326

ההתלהבות התרוממה אל על כשהתחלנו לפגוש עגלים צעירים שתלו בנו… עיני עגל (מצטער, זה חזק ממני)

KzivElyon_9442_110326

בשל חוזק האופי והיכולת הכריזמטית של אב המשפחה להשליך את משפחתו מוקדם מהמיטות ולהאיץ גם בהם וגם במכוניתו להתקדם צפונה במהירות התחלנו את המסלול בשעה מוקדמת ללא שום שותפים עליו ולכן כשהחל להיפרש אחו ירוק (מה צורת הרבים של אחו?) ומים זורמים בו הנפש התרוננה. פרפרים חלפו על פנינו גורמים לאוהד לשלוף את המגדיר המתאים, ציפורים צייצו ופשוט היה קשה להאמין כמה יופי נמצא במרחק לא גדול מהבית.

KzivElyon_9449_110326

השביל הולך ומתפתל לצד הנחל וכרגיל נחלקו לזוגות – נורית ונדב התקדמו קדימה ואני ואהד הלכנו ביחד כשאוהד מפרט באוזני פרטים מהמגדיר הרלוונטי. אני מבקש לציין את העובדה שהבן עולה על אימו בגובה אך במקצוענות היא עולה עליו.

בשל כל המים שירדו בשבוע שלפני, כול המעיינות שופעים. בכל מקום שמסתכלים רואים סלעים רטובים ומדי פעם גם מוצאים את נקודות המוצא של מעיינות שכבה קטנים שזורמים מטה עד שהם מתחברים לנחל. זה לא יישאר הרבה זמן. רוב הסיכוי שבזמן כתיבת שורות אלו המעיינות יבשו (או, כה דרמטי!).

KzivElyon_9456_110326(הנה, גם אני בטיול!)

נכון, לא מדובר בכמויות מים של האמזונס, או לפחות הירקון אבל זה נהדר לראות כמה הכול ירוק ומים זורמים ואפילו מפל, קטן שמדלגים מעליו. בכלל, המסלול עובר בערוץ כמה פעמים וניכר בו שהוא סומן בתקופות יבשות יותר ואנחנו "נאלצנו" לדלג מצד לצד על אבנים שהונחו ע"י מטיילים קודמים. פרט לטעות בשיפוט  של אוהד שהתייבשה מהר בשמש הנעימה, יצאנו יבשים מכל הדילוגים.

KzivElyon_9468_110326

המסלול נעים ואין בו כל קושי מבחינת הליכה – פשוט הולכים והערוץ הולך ונעשה צר ככל שמעמיקים ונכנסים פנימה. הכל כל כך ירוק ויפה ושקט ואויר טוב וההליכה לצד רעש פכפוך המים עושים טוב על הנשמה

KzivElyon_9475_110326

לעיתים, אצה הדרך לנדב והוא פותח מרווח – יש לו רגליים ארוכות, ברוך השם, וכשהוא נותן גז, הוא מתקדם יפה. הוא טייל מנוסה ואין שום בעיה שייקח לו את השקט שלו קדימה. כך הוא שואט קדימה ורק פרה אחד מביטה בו בתימהון, בדבר הארוך הזה שהולך בקצב

KzivElyon_9477_110326

כל פעם אנו עוברים עוד איזה מדף סלע שבולט לתוך הזרם ומנהלים דיון אם זהו המקום האידיאלי לכריכים של אמצע דרך. נדב קובע בפסקנות כל פעם ש"אין לי כוח" ומאיץ שוב. זה כנראה משהו של גיל ההתבגרות.

KzivElyon_9478_110326

לבסוף נמצאה הנקודה שאיזנה בין הרצון של כולם שבה בין היתר נמצא אי קטן למידותיו של אוהד שישב וסעד את ליבו במעדן הטיולים הידוע – פיתה עם גבנ"צ ותפוצ'יפס – כל אבות המזון בצרור אחד. ביציאה מהאי נתקלנו בשיח רותם פורח (אתר צמח השדה טוען שזהו אחירותם החורש)

KzivElyon_9489_110326

קודם לכן השקט שלנו הופר ע"י קולות ילדים. איזשהו בית ספר ערבי עם כמה מגאפונים התקדם לאיטו בעקבותינו מה שדחף אותנו קדימה על מנת לשמור על המסלול פתוח ולא לחכות מאחורי בית ספר רעשני. לכן הגענו במהירות לעין חותם. עין חותם הוא מעיין גדול שנובע כל השנה אל תוך בריכה קטנה הנמצאת תחת קשת אבן. הבריכה נשפכת לשוקת להשקיית בהמות ומשם זורמת לנחל. כשהגענו לשם מצאנו שלושה גברים דרוזים בשרוואל המסורתי עם השק הגדול ושפמים מפוארים שרוקנו בקבוקי מים ומילאו מים ממי המעיין. ישבנו בשקט ושוחחנו איתם. המבוגר ביניהם הציג אותם – מנהל בית ספר מפקיעין, מורה לנהיגה ושלישי שהוצג כרב (כנראה איש דת). הם סיפרו שירדו מפקיעין למעין ועכשיו אחרי ששתו ממימיו יטפסו חזרה. דיברנו קצת והם סיפרו על המעיינות של האזור ועל עין חותם – עין המרזבים כפי שהם קראו לו כיון שהוא כמו מרזב שמנקז את כל ההר. מילאתי גם אני בקבוק במים וטעמתי – מים קרירים עם טעם טוב. נפרדנו מהשלושה שמיד התחילו לטפס חזרה – בלי נעלי Hiking מתוחכמות, בלי תרמילים מופלאים עם נאדות מים משולבים אבל עם הרבה אהבה וכבוד לטבע.

KzivElyon_9494_110326

אי אפשר לומר אותו דבר על שכבת ח' של בית הספר מאבו סנאן שהגיעו דקות אח"כ למעיין ברעש גדול. הפתיע אותנו שהילדים לא דיברו עברית אבל התנהגו כמו כל טינאייג'ר ממוצע. המורים העייפים הובילו את העדר בעזרת מגאפונים ותוך שניות היינו מוקפים בילדים סקרנים. השקט שלנו הופר ולאחר שנפרדנו מכולם התחלנו ללכת חזרה. עכשיו החלו להגיע המטיילים שאבא שלהם לא זרק אותם מהמיטה מוקדם בבוקר ויצאו מאוחר יותר. אחד מהם שנראה מקצועי קיבל את המצלמה לצילום המשפחתי הנחוץ לבית הספר (עם עין חותם ובית ספר מאבו סנאן ברקע)

KzivElyon_9511_110326

כמה דקות אח"כ בשיחה בין נורית לנדב, נדב החליט שהוא מתעצבן עלינו ונקט בטקטיקה פשוטה – כיתף את התרמיל ונתן גז כשהוא נעלם לנו מהעיניים. האם המסורה הרחיבה צעדיה ושמרה על מרחק ממנו ואני ואוהד הגברנו גם את הקצב (מה שגרם לבסוף לחזור בקצב שיא לרכב הממתין). השניים האלו המשיכו קדימה ואנחנו עברנו ובירכנו את כל העגלים לשלום, כולל את עֶגְלוֹנדוֹן שזכה לשמו מאוהד שניסה טקטיקות שלמד על חתולי הרחוב בחצר וניסה לשכנע ולשדל את העגלים לגשת אל ידו הפשוטה – זה לא הלך – עגל יותר חשדן מחתול (ואוהד מוסיף "יש חתולים שגם לא מסכימים" – צריך להמשיך ולעבוד על הטכניקה)

KzivElyon_9516_110326

השלב הבא היה לקפוץ מעל הנחל באחד הקטעים הצרים שלו.

KzivElyon_9518_110326(לגרסה גדולה יותר של אוהד בין מים ושמיים – לקישור הבא)

כשהגענו חזרה לרכב, מגרש החניה היה עמוס. במחשבה שניה יכולים היינו להמשיך הלאה מעין חותם ולטפס בעלייה הקשה לחורפיש ומשם לתפוס מונית או פשוט לשלם למישהו שיקפיץ אותנו לרכב. אבל לחורפיש הגענו לחפש ארוחת צהריים. וארוחת צהריים מפוארת תפסנו – במרכז הכפר, על הכביש הראשי ניצב לו סמבוסק הארזים

KzivElyon_9541_110326

דוכן פשוט שמסתיר מאחוריו מטבח קטן ותנור אבן. בצק מעולה שמקופל מעל מילוי מדהים ונשלח לתנור. בשר כבש מתובל, ממרח של פלפלים קלויים, בצל מטוגן ועגבניות (הכי טוב מכולם לדעתנו), קישק (לבנה, בורגול, שומשום ואגוזים) ולפי דרישת הצעירים – פיצה. התנור מתמלא ומתרוקן בקצב מרשים ואפשר פשוט להביט על הפעילות הרוחשת מאחורי הדוכן – תחנות שונות לרידוד, מילוי ואפיה והכל מתקתק בקצב והריח שיוצא מהתנור מסוגל לעלף כל אחד.

KzivElyon_9523_110326

לא אסגיר את נורית אבל אומר שאני טחנתי יפה והורדתי כשניים וחצי סמבוסקים באושר רב בליווי המשקה המסורתי הדרוזי – קוקה קולה קרה.

KzivElyon_9538_110326

לאחר שהופננו לקונדיטורית הירדן לרכישה של מיני מתיקה וכנאפה (שנורית טענה שהיא טובה – גבינת עיזים זה לא בשבילי) שמנו פעמנו הביתה. חזרנו עייפים, מרוצים ומלאי דברי מתיקה.

קחו מקל, קחו תרמיל וצאו יחדיו אל הגליל

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה Family, Food, Sports, Travel, עם התגים , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

2 תגובות על אין שום אכזבה בנחל כזיב (עליון)

  1. Zvi Peretz Cohen הגיב:

    אכן פוסט יפה ביותר.

    • שמוליק פסטרנק הגיב:

      שלום לך,
      כאוהב טיולים ומטייל נהניתי מאוד לקרוא את התאור הפלסטי הרגשתי שאני מטייל איתכם.
      נחמד מאוד.
      שמוליק

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s