100 קרבות

כל הזכרים בבית הולכים מכות.

נדב מתאמן ב CMA (שיטה המשלבת קראטה ואגרוף תאילנדי), אוהד מתאמן בג'וג'יטסו ואנוכי בנינג'יטסו. כל אחד ושיטתו הוא, כל אחד והמכות שלו, כל אחד והשריטות שלו. זה נוח שאין תחרות בין כולם וכל אחד מאיתנו הולך בדרכו שלו.

נדב מתאמן ב CMA כבר כמה שנים טובות. מנקודת המבט שלי זה עושה לו טוב – גם גופנית מבחינת כושר, תזוזה, גמישות וגם מנטלית זה מקדם אותו. אפילו אמא שלו תסכים איתי למרות שאחרי שהוא חוזר חבול או כשהיא רואה קרב של מישהו מאתנו היא שואלת בייאוש – "למה אתם צריכים את זה" (במיוחד כשאני חוזר מאימון והבקשה הראשונה שלי היא לשקית קרח…). החבר'ה של ה CMA עורכים מדי פעם אירועים ותחרויות ואנו משתתפים – נדב על הרחבה ואני על היציע מעודד ונותן עצות ומתכווץ כשמישהו נכנס בילד עם כל הלב.

הפעם קיבלנו הזמנה לאירוע משעשע:

CMA 100Fights Poster

100 קרבות אימון (רנדורי בעגה). כל קרב יארך דקה אחת. בין הקרבות יש כמה שניות למצוא בן זוג אחר ומתחילים שוב. כמעט שעתיים של אימון רצוף.

האכלתי את הילד ויצאנו לוינגייט. האולם הוא אולם הג'ודו של וינגייט עם מזרון טאטאמי שווה והוא הולך ומתמלא. עוד ועוד אנשים, ילדים עם הורים ושאר מתאמנים ומאמנים זורמים פנימה. מעבר לאימון זה גם אירוע חברתי, כולם  מסתובבים ומדברים זה עם זה. נדב מחפש ומוצא את החברים שלו מהמועדון והם עומדים ומקשקשים כמו שאנו ההורים שהולכים מאירוע לאירוע עומדים בצד ומדברים.

שיחה קצרה, הבהרת החוקים, חימום קל והשריקה לקרב הראשון נשרקת. אני ניסיתי להסביר לנדב וחבריו שיתחילו לאט כי יש להם שעתיים וחשוב לשמור על קצב ולהשאיר כוחות לאח"כ אבל הם מתחילים חזק (כמאמר הפתגם – צריך להתחיל הכי חזק ולאט לאט להגביר) וישלמו אחר כך מחיר.

CMA100Fights_7911_110129

CMA100Fights_7910_110129

כל פעם נשמעת השריקה וכולם עוצרים מסתובבים לחפש את יריב האימונים הבא. לפעמים אתה רוצה לנוח קצת ובוחר מישהו שנראה לך שיהיה יותר פשוט וקל איתו

CMA100Fights_7924_110129

לפעמים צריך ללכת על מישהו שגדול עליך בכמה מספרים

CMA100Fights_7928_110129(רן נקש, מתאגרף, מוצא לו סופסוף יריב בגודל הולם)

אני יכול לומר, גם מניסיוני האישי, שהגדולים והוותיקים ישמרו עליך בקרב אימון הרבה יותר מאיזה נער שיצליח לתת לך בעיטה בדיוק בניתוח, גם בלי להתכוון לכך.

השריקות ממשיכות וכולם עובדים במרץ. יש משהו מהפנט בכמות כזו של אנשים מתאמנת ביחד.

CMA 100 Fights

 

ממשיכים הלאה עוד ועוד ומדי פעם קוראים במספר הַקְרב (עברו 40, עברו 50 וכן הלאה) והחום באולם עולה וגם ריח הזיעה הטרייה מכה בנחיריים. נדב נראה שמתעייף אבל לא יורד למנוחה ולשמחתי ממשיך ליריב נוסף

CMA100Fights_7937_110129

לפעמים לא נותנים כבוד ליריב, למשל לבחורה צעירה וקטנה שלא נראית מאיימת אבל כשחבר של נדב בעט קצת חזק היא פשוט פרקה עליו כמה בעיטות מהירות על מנת שיירגע. זה טוב. ככה לומדים צניעות ולתת כבוד לשני גם אם הוא נראה קטן וחלש ממך. יש גם רווחים לא גופניים מאומנות לחימה.

העייפות ניכרת בכולם. הידיים צונחות ולא נשארות למעלה להגן, הבעיטות פחות מדויקות, הקצב יורד ולפעמים נופלים על יריב פחות עייף ממך וכשהוא מתחיל לפרוק עליך, אין ברירה, מגייסים כוחות כי אחרת חוטפים.

CMA100Fights_7983_110129

גם אמיר, המדריך של נדב, לקח את נדב לסיבוב, בלי הנחות (טוב, אולי רק קצת) ועבד איתו יפה, קצת גוער וקצת משבח – השילוב הקלאסי בין גזר ומקל.

CMA100Fights_7954_110129

הספירה ממשיכה הלאה והלאה עד שהגיע הקרב המאה, הקרב שיחתום את האימון. באחרונים כולם תשושים ונוטפי זעה אבל התרוממות הרוח לקראת הסוף ניכרת וכמו רוח חדשה עוברת באיברים העייפים. אני מסתכל על נדב והוא בוחר ביריב אחרון לערב, מישהו מהבוגרים שעושה רושם שיותר קרוב אלי בגיל מאשר לנדב אבל זה הרעיון, לשבור את הכללים ולעבוד עם אנשים שאתה לא מכיר ולצאת מהאזור הנוח של הקבוצה הקטנה שאתה מכיר ומתאמן איתה.

את הקרב המאה והאחרון סיימו כולם בחיוך רחב ולחיצות יד. זהו,כמעט כולם עמדו באתגר ואין הנאה יותר גדולה מסיום התרגיל בידיעה ששרדת, לא נשברת והוכחת לכולם שאתה יכולCMA100Fights_8010_110129

זהו. נסתיים. כולם על המזרון מקשיבים לסיכום ומקבלים הפתעה – כובע עם סמל 100 הקרבות שאותו חבש נדב בגאווה

CMA100Fights_8024_110129

תמונות סיכום ודברי נעילה של צוות ה CMA והמזרון מתרוקן. אני מנסה את כוחי בכמה גלגולים על המזרון המופלא ובינתיים האולם הולך וחוזר לממדיו הטבעיים. לאט, לאט, אנשים פורשים ויוצאים ואני ונדב מתחילים להתארגן. נדב מודיע לי שהוא מאוד רעב (רואים את זה בעיניים שלו) ואני מקלף ברגש חטיף אנרגיה ומגיש לו אותו בקצות האצבעות והוא גומר אותו בביס אחד – ממש כמו שמאלף מאכיל לתנין. אם לא הייתי מזיז את האצבעות הייתי יכול לאבד אותן. בדרך חזרה עצרתי לו בזוזוברה והוא טרף כל כך מהר שזה היה מחזה מדהים. בעוד אני לוגם בנחת מרק הוא יושב מולי ובולס את הנודלס שלו בשקיקה. איך שנבלע הנודל האחרון הילד נכבה. יצאתי איתו אל הלילה של הרצליה מחבק אותו בכתפו (הילד בגובה שלי כמעט, עוד מעט אני אוכל לחבק אותו רק סביב המותניים, היכן שאגיע) והוא על אדי הדלק האחרונים שלו. הגענו הביתה, מקלחת ולדעת עוד לפני שראשו צנח על הכר – הוא כבר ישן.

תמונה אחרונה לפני סיום. לפעמים, במצבים מסוימים גם מצלמה רגילה מסוגלת לתפוס רגש אנושי. תסתכלו טוב ותארו גאוות אב בבנו.CMA100Fights_8053_110129

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה Family, Sports, עם התגים , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

תגובה אחת על 100 קרבות

  1. נועה אלקין הגיב:

    נדבוני
    כל הכבוד !
    סבתא שלך,

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s