שישי מוטורי

א' הוא איש סְפָר (לגבי, הגליל העליון יכול להיקרא סְפָר, אפילו חדרה היא כבר ספר). פעם היה עכבר העיר ואז נטל את זוגתו שתחיה והם נדדו צפונה לישוב קהילתי קטן על ההר והפכו לעכברי כפר. ברבות השנים הלך ואיבד את אורחות העיר וכיום הוא נחרד מהמחשבה על ניווט בת"א אבל בזיכרונו חקוקות מפות טופוגרפיות של הגליל, מיפוי מדויק של מקורות הלַבָּנֵה המשובחים ושמות כל נחלי הגולן. לפני שנים ספורות רכש לעצמו טרקטורון ועשה לעצמו מנהג לטייל עם הטרקטורון. לא איזה צעצוע לילדים משתוללים אלא מכונה רצינית לאדם שלוקח את הטיולים שלו ברצינות עם תכנונים ורצון אמיתי לראות ולחוות את הטבע הארצישראלי ולא רק להשאיר עליו סימני צמיגים.

ATVTrip_7737_110128א' לא משאיר סימני צמיגים

אני שומע מדי פעם על הרפתקאותיו והתלאות שהוא מעביר את טרקטורונו וראיתי גם כמה תמונות מפה ושם ואפילו בביקור חטוף יצא לי לעשות סיבוב קטן על הבהמה הצהובה אבל לפני כמה ימים בעודנו משוחחים עלתה ההצעה שאצטרף לטיול השישי ומיד זינקתי על המציאה.

די מהר הופיעה לי מפה במייל, מפת מסלול והוראות הגעה לתחילת המסלול – יום שישי בבוקר בפתח הישוב כרכום שבצפון הכינרת, מוקדם ככל האפשר.

ATVTrip_Route_110128

כדי לעשות את החוויה מושלמת ולמרות מחירי הדלק המאמירים החלטתי לקחת את הלאון החדשה לסיבוב, לראות מה היא שווה בכבישי הצפון. בכך החל השישי המוטורי.

כיון שניתן להניח שיצחק אהרונוביץ' השר לביטחון פנים הממונה על משטרת התנועה קורא את הבלוג רק אומר שבמהלך כל אותה מסע צפונה, לא עלתה מהירות  הנסיעה מעל המותר, אף לא בקמ"ש אחד. רק אומר שהלאון מפגינה מוטוריקה עדינה במיוחד ותענוג רב לנהוג בה. ההיענות הזמינה של המנוע האימתני מעוטר הטורבו, פכפוך המוזיקה דרך אוסף הרמקולים (מישהו אמר חוליו איגלסיאס מהתחת?!) השמש המלטפת והשמיים התכולים הפכו את הנסיעה צפונה לעונג צרוף. מה שהעיב על הנסיעה הייתה נוכחותם המופגנת של שלוחיו של אותו אהרונוביץ' הנ"ל שהמתינו לי מאחורי גשרים ושאר מסתורים אוחזים מכשירי לייזר מתקדמים ומה שעוד העיב הם הטלפונים של א' שישב על טרקטורונו בנקודת הפתיחה של טיולנו וזירז אותי תכופות.

הגעתי. חניתי. עטיתי עלי את הקסדה ומעיל הרוח ועליתי על הטרקטורון מאחורי א' שהוביל אותנו לנקודת הפתיחה. שם, בנונשלנטיות הניח בידי את המכונה והתיישב בנוחות מאחורי כשהוא מורה לי – כמו שהורה מוטה גור לנהגו, בן צור האגדי – "סע!". מצד אחד, התפרקד לו א' כשהוא מודיע שהוא נותן לי את הכבוד לנהוג אבל מצד שני אני חששתי לשבור את הטרקטורון (עד כמה שזה נשמע מגוחך). לקח לי זמן להבין שהטרקטורון הגדול הוא חיה עיקשת שצריך לנהוג בה בגסות – ללא אסרטיביות בכידון הוא ישמח לקחת אותנו לתוך הסבך. לשמחתי א' בחר במסלול שהחל בצורה סלחנית ולמרות שגער בי כשנכנסתי מהר מדי לבור קיבלתי זאת באהבה (יש לומר שאני וא' מכירים שנים רבות ואני מקבל בסלחנות את עוקצנותו הטבעית – כולל את המייל שיגיע בעקבות ההערה הזו).

די מהר הגענו לאזור שלוליות ובוץ וא' זרח. אני לא זוכר אותו קורן בכזה אושר. חצינו שלולית ראשונה ושמעתי את החיוך דרך הרעש והקסדה והעובדה שהוא יושב מאחורי. הנוף של הירדן היה ירוק ולמרות שא' לא התרגש, אני שמחתי לראות קצת חיות רועות בטבע (אז מה אם זה רק פרות). לפחות זכינו לראות נמייה שחצתה את דרכנו בבהלהATVTrip_7743_110128

את סאגת חצית הירדן הלוך וחזור לא תיעדנו אבל חצוה חצינו שוב ושוב כשא' מפציר בי להעיז ולנסוע ולא לעצור ברגעים הלא נכונים. לפחות עצרנו לכמה הזדמנויות פוטוגרפיות – א', השומר על פרטיותו – אחז במצלמה והנציח אותי על המכונה בנוף הגלילי

ATVTrip_7748_110128

אבל הרגיעה והפוזות למצלמה נעלמו מהר ברגע שירדנו חזרה אל הבוץ והדרכים הפחות מסודרות. א' שוב הפקיר את הכידון בידי שהוא נוזף בי שאני לא מראה למכונה העקשנית מי הבוס ונותן לה לכוון את עצמה בלי ליטול את המושכות ולהוביל אותנו אל דרך הישר. כשנכנסנו לאזור של תעלות שנחרשו עמוק אני התחלתי להסתבך ואז א' ירד להתקדם ברגל –  קצת להקל עלי, קצת להקל על המכונה וקצת לנצל את ההזדמנות לכמה פוזות קרביות ונתן לי לצאת מהבוץ לבד.

ATVTrip_7753_110128

ATVTrip_7756_110128

המשכנו כשאנו במגמת טיפוס , וחצינו את הירדן על גשר אריק (החדש כי הישן נחסם למעבר, מה שהזכיר לי את תחזית מזג האוויר של מהדורת מבט בשנות ה80 המוקדמות שם היו מראים אופנוע חולף על גשר אריק, הכתובית הייתה מציגה את רמת הגולן וברקע היה את Hey You  של הפינק פלויד). בצידו השני של הירדן הנחנו צמיגינו על תחילת השביל של נחל משושים, הגרסה מרסקת העצמות שלו – לא השביל הנוח.

התחלנו בדרך עפר כשא' נוהג כדי שנסגור קצת פערים מול הזמנים – אמנם שנינו גברים עשויים ללא חת אבל שנינו הבטחנו, כל אחד לאשתו שתחיה, שנחזור בזמן הביתה.

ATVTrip_7759_110128 אולי זה פוגם בתדמית הגברית אבל יש כיף בלהיות רוכב, במיוחד מאחורי מישהו שאני סומך עליו. פשוט רואים את הנוף, לא דרך חלון מכונית אלא באופן בלתי אמצעי – חשים אותו בכל החושים (כולל את טעם האבק). למרות רעש המנוע הצלחנו אפילו לפתח שיחה

הדרך הלכה והשתבשה עד שפגשנו דינוזאור.

טוב, לא ממש דינוזאור אבל דומה בפרופיל וכיון שאנחנו יושבים על טרקטורון פגישה עם טרקטור היא כמו פגישה עם אב קדמון. האב הקדמון היה עסוק בלחפור בור גדול ולהטמין מחסום פרות חדש לרוחב הדרך וחסם את שולי הדרך בסלעים גדולים. (מחשבה קצרה – יום יבוא ותיולד פרה שיודעת לחצות מחסום פרות – הפרה הזו תשבור את הקירות של עולמה הצר ותצא אל היקום הרחב המקיף אותה ותהיה משהו כמו ניל ארמסטרונג של הפרות או לפחות לאנס ארמסטרונג – סוף המחשבה הקצרה)

ATVTrip_7760_110128

אבל יש הבנה בין טרקטוריסטים שיושבים על מחפר Caterpillar  צהוב לבין רוכבים שיושבים על טרקטורון Polaris  צהוב. א' ביקש יפה והטרקטוריסט נענה לבקשתו ופינה סלעי ענק שהיו מונחים בצד ובנה דרך למעבר מאולתר שבו א' הפגין קישורים מיוחדים והצליח לעבור כשהוא מדלג עם הטרקטורון על הסלעים כמו  עז הרים

ATVTrip_7774_110128

ביושבי מאחור ובעצם היותי תייר על המושב האחורי הייתה לי את הפריבילגיה להביט בנוף ולבחון אותו. יש לי חדשה מצערת – למרות גשמי הברכה והעובדה שזהו ינואר, יש המון כתמים יבשים בירוק העסיסי הזה מסביב. שולי הערוץ עטורים באפור יבש שהייתי מצפה לראות עד כמה חודשים ולא עכשיו

ATVTrip_7778_110128

אבל הנוף בכל מקרה מרשים עם נחל משושים שמתפתל לו למטה בערוץ. הדרך רצופה אבנים גדולות וא' מזיע למצוא את הנתיב שלו ביניהן ומקלל את יושבי הג'יפים שמסתתים את הדרך לצרכיהם. הטבע כאן יפה ומרשים עם כל אבני הבזלת השחורות, עדות לעבר רחוק סוער וגעשי ואנו חולפים על פני עדויות מחלידות לעבר קרוב יותר וסוער אף הוא – שרידי משוריינים סורים שמחלידים לצד הדרך

ATVTrip_7787_110128

אנו חולפים על פני הירידה לבריכת המשושים אבל פנינו מועדות למקום אחר, נחשק ונסתר (לפחות לפי הצהרות א') ואנו ממשיכים הלאה ונכנסים בשביל נוח יותר בין גדרות של שדה מוקשים ועוצרים ליד שער קטן. זה מעצבן שכל מיני חלקות אלוהים קטנות ברמת הגולן מגודרות מסביב עם השלטים הצהובים ואין יוצא ואין בא. אנחנו בשעריו של עין אמפי ומעלינו יש, על הרכס מבנה שנראה יפה ומרשים אבל הוא רחוק מאתנו כמו שדמשק רחוקה – הוא מוקף בשדות מוקשים (ואולי לכן הוא יפה ולא מרוסס בנ-נח-נחמ-נחמן)

ATVTrip_7793_110128

בינות לאקליפטוסים מתחבאת לה עין אמפי – בריכה עגולה של מים קרירים הניזונה ממעין הנובע בתחתית. א' היה מאוכזב כי הבריכה הייתה די ריקה, ובביקוריו הקודמים היא הייתה מלאה עד גדותיה ודגים קטנים שחו בה וכרסמו בעור הרגליים כמו טיפול רגליים חינם. כנראה שאין מספיק מים או שלוקח זמן למי הגשמים לחלחל אל תוך המעיין ולמלא את הבריכה. אבל אני אכן מאשר ,קבל עם ועידה , זוהי פינת קסם. חיפוש מהיר הראה שיש שקוראים לבריכה עין אקליפטוס ויש שקוראים לה עין אמפי בגלל המדרגות המקיפות אותה

ATVTrip_7792_110128

בצאתנו לכיוון צומת בית המכס הבטנו צפונה לראות את החרמון. אי אפשר שלא להזכר בשיר של רחל המשוררת כשמסתכלים על הפסגה הצחורה היחידה שיש לנו.

שָׁם הָרֵי גוֹלָן, הוֹשֵׁט הַיָּד וְגַע בָּם! –
בִּדְמָמָה בּוֹטַחַת מְצַוִּים: עֲצֹר.
בִּבְדִידוּת קוֹרֶנֶת נָם חֶרְמוֹן הַסַבָּא
וְצִנָּה נוֹשֶׁבֶת מִפִּסְגַּת הַצְּחוֹר.

ATVTrip_7800_110128

לפי התכנון של א' עכשיו היה הזמן שנותנים לילד לשחק קצת. הוא הוביל אותנו בבטחה לעוד אתר שנראה שנחרש יפה בגלגלי רכבים, ירד מהטרקטורון, לקח את המצלמה ושיחרר אותי לשחק. הסברתי לו שעכשיו, אחרי שנהגתי קצת בשטח ולמדתי לשלוט במכונה נבנה בי בטחון אבל הוא בטחון מזויף כי זה תמיד ככה – אתה בטוח בעצמך עד שאתה נופל ורק אז לומד שלא הייתה סיבה לביטחון העצמי המופרז ההוא. אבל א' גער בי ושלח אותי לדרכי. אני מניח שיכולתי להיות פחות זהיר ולהסתער על העליות היותר רציניות. כשאני מסתכל בתמונות אני מגחך אבל כשסחטתי את ידית הגז והטרקטורון הסתער קדימה ברעש, זה נראה לי יותר גבוה

ATVTrip_7813_110128

ATVTrip_7807_110128

התחנה האחרונה שלנו הייתה הירדן ההררי. תחילה דרך הפארק שבו הירדן מתרחב והופך לבריכה גדולה (לא הכרתי את המקום שאני צריך לזכור כיעד ללינת לילה עם אוהל)

ATVTrip_7821_110128

התחלנו לטפס הלאה חולפים ליד מחסומים מעשי ידי אדם ומחסומים טבעיים

ATVTrip_7820_110128

והלאה לכיוון הירדן ההררי, החותר לו דרך בערוץ צר ונראה, לפחות לזמן קצר, כמו נחל רציני, מקצועי ומושקע. ATVTrip_7824_110128

במורד ירדנו אל גשר כפר הנשיא אני הסתבכתי בתעלה בשולי הדרך. הגלגלים השמאליים שלי שקעו בתעלה קטנה והמכונה התעקשה שלא לצאת ולהמשיך בשביל. שוב, כרגע, עם התה ביד והמוזיקה באוזניות זה נשמע מגוחך ולא' שעמד בצד ונזף בי זה גם נראה מגוחך אבל לא הצלחתי להוציא את הטרקטורון והתחלתי לחשוש שמא אגרום לו נזק. אבל א' כמו סנסאי טוב פשוט אמר לי "צא משם", הפך גבו והלך. רואים כשלאדם יש ילדים והוא לומד שלפעמים פשוט צריך לתת להם לפתור את הבעיות שלהם לבד כדי שילמדו.

הגשר מוצף מים ויש זרימה יפה – גם של מים בערוץ וגם של ג'יפים מפונפנים. אנחנו, אנשי הטרקטורונים המסוקסים (כן, היציאה לבד מהתעלה שוב הרימה את רוחי) לא מסתובבים עם כל הציוד הזה עלינו בתלבושת האחידה של קאובוי מוטורי עם חולצת ג'ינס וכובע בוקרים מעור מצויד באישה העטויה בגדים ונעלי עם עקב וכל תלבושתה מסבירה בשקט שהיא לא באה ללכת אלא רק לשבת ליד הנהג…

ATVTrip_7826_110128

אחר כך חזרנו לכרכום ולליאון שחיכתה לי בנאמנות ושבתי חזרה לציוויליזציה של המרכז כשאני נוסע על כביש החוף וקרני השמש השוקעת מלטפות את הקימורים של הליאון. אפילו הספקתי להגיע בזמן למקלחת ולארוחת הערב המשפחתית של יום שישי.

היה תענוג. מאוד גבר-גבר ככה עם הליאון בנהיגת כבישים ואח"כ עם א' על הטרקטורון בשטח. כיף גם לטייל עם חבר בקצב שלנו וכיף להיות מובל במסלול שחושב ונמדד ונוסה מראש ואז הכל מגיע בדיוק בזמן ובמקום (לרוב אני צריך לעשות את זה). תודה לא' ותודה למשה רבינו שהביא אותנו לכאן (למרות שנראה לי שגם אוגנדה הייתה יכולה להיות מגניבה)

ATVTrip_7846_110128

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה Travel, עם התגים , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

תגובה אחת על שישי מוטורי

  1. Keren Agassy הגיב:

    מצחיק מאוד. אני חייבת לומר שהצגת את בעלי בצורה גברית מאוד. עד היום חשבתי שהטרקטורון זה סתם שטויות.
    לייק!

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s