הרי את מסומנת בטבעת זו

שבת. 8 לפנות בוקר. פארק לכיש אשדוד. 12 מעלות בערך.

האבא המופרע של הילדים שלי קם מוקדם, הכין כריכים, גרר אותם מהמיטות החמימות (אמא שלהם חלתה ולכן זכתה להשאר תחת הפוך) וכל זאת לפעילות צפרות של החברה להגנת הטבע בפארק לכיש בפאתי אשדוד. הפירסום של החברה להגנת הטבע הבטיח “פעילות הכוללת סימון של ציפורים נודדות בטבעות מחקר למטרות מעקב, סיור רגלי בעקבות ציפורים וחיות ביצה אחרות…” (ליותר מידע הנה קישור). אז התיצבנו שם לפני 8 בבוקר, מוצאים אתר קטן, מוסווה בכמות נכבדה של זבל, קצה של נחל לכיש שמכיל נוזל כלשהו המזכיר מים (קצת מי ים, קצת לכלוך וקצת מי גשמים מהמבול שירד לפני שבוע וקצת), אמפיתאטרון קטן שהכיל את רון הרן, צפר מהתחנה לחקר ציפורי ירושלים וערימת שקיות בד.

התישבנו לפניו וכמו קוסם, הוא שלף ציפור מהשקית

ParkLachish_7106_101225_Pashosh

(פשוש, Graceful Prinia)

– “זה פשוש!”, קבע אוהד בקול שלא הותיר כל סיכוי לספק. לראיה, הצביע על המגדיר שלו שעליו עבר כל הדרך במושב האחורי.

– “אכן, פשוש…” הגיעה התשובה.

לאט, לאט, הלומי בוקר הצטרפו עוד אנשים, חלקם נראים כצפרים נלהבים עם כל המשקפות והספרים וחלקם כמונו, אספסוף שהגיע לחזות בציפורים. הצוות שמנה את רון, עוזר עלום שם ושני נערים שעזרו לעוזר, הגיע לשטח ב 5:30 בבוקר, עוד לפני שהוצאתי את הפיתה הראשונה מהמקפיא, ופרשו רשתות ללכידת ציפורים למטרות מחקר. הוא כל הזמן הקפיד להסביר שהוא לא פוגע בציפורים ושאסור למי שאינו מוסמך לעשות את מה שהוא עושה. הציפורים השונות שהחזיק אכן לא הביעו כל מחאה.

העוזרים כל פעם יצאו לרשתות וחזרו עם שקיות בד שבהן היו הציפורים. כמו שקיות קינדר, רון שלח כל פעם יד פנימה ושלף ציפור והציג אותה לקהל לזיהוי. הוא מדד אותן, שקל אותן ולבסוף אם לא היה להן מראש, ענד להם טבעת סימון. הטבעת שיש לה מספר סידורי ושם מדינה תעזור לעקוב אחרי מסלולי הנדידה של הציפורים, מאירופה לאפריקה דרך המסדרון היבשתי החביב עליהן – ישראל.

אותי הרשימה מאוד השיטה הגאונית לשקילת הציפורים על מאזני צורפים (כל הדבר המעופף הזה שוקל כמה גרמים בודדים…). הכי מרשים היא העובדה שיש לו עדיין קופסא של פילם

ParkLachish_7112_101225_AlvitHoref

נדב באמת התענין ונהנה. אוהד פשוט התמוגג מאושר עם כל ציפור שהופיעה, מתיעץ במגדיר ומשמיע הערות (שגרמו לי להתמוגג מאושר ולא להבין איך כל הקהל שנתאסף לו לא רואה שמדובר פה בילד בגאון שבודאי יותר מבין מהם ולמה הם לא נותנים לו לדבר!)

ParkLachish_7120_101225

מן השקית הבאה צצה עַלְוִוית חורף (בחיי, לא ממציא, לא הייתי יכול לחשוב על שם שכזה)

ParkLachish_7121_101225

(עַלְוִוית חורף, Chiffchaff)

ואח”כ סִיבְכִי שחור כיפה שהטענה היתה שזוהי הציפור הנפוצה ביותר בארץ (אני לא זוכר שראיתי כאלו… ראיתי 2 מיליון עורבים רק בדרך לאשדוד)

ParkLachish_7125_101225_SivhiShkhorKipa

(סיבכי שחור כיפה, Blackcap, أبو قلنسوة)

הסיבכי נעץ בי מבט נוקב, כאומר, “חכה, חכה. בפעם הבאה אני לא סתם אשב כאן ככה…”

ParkLachish_7128_101225_SivhiShkhorKipa

(סיבכי שחור כיפה, Blackcap, أبو قلنسوة)

אני המתנתי לאורית ויוסי עם שתי האחיניות שלי שאותן הזמנתי גם לבוא לראות והם קצת איבדו את דרכם. החשש שלי היה שרון הצפר הקוסם יגמור את שקיות הבד ויגמרו לו הציפורים ואז קרו שני דברים – יוסי ואורית הגיעו וגם אחד העוזרים חזר מהרשת עם שלל ציפורים שנתפסו בינתיים. שוב נשלפה שקית בד וממנה הגיחה עוד ציפור.

ParkLachish_7132_101225

אבישג שהתישבה ליד בני הדוד הגדולים (זאת היא עם הסוודר הורוד הנשי בשורה ראשונה) די מהר קיבלה בטבעיות שמוציאים ציפורים קטנות משקיות בד. זה נראה לה מובן מאילו. ברור כשמש. היא ישבה, קיבלה הסברים מאוהד ובעירק נהנתה מתשומת הלב והיכולת להיות שווה בין גדולים.

ParkLachish_7138_101225

אחרי שנמדדה וטובעה עַלְוִוית החורף, רון שאל מי רוצה לשחרר אותה לחופשי. אחרי שבהזדמנויות קודמות הוא פסח על אוהד, נבחרו אבישג ואוהד לקבל את הכבוד. הם החזיקו את היד פתוחה וציפור הקטנה הונחה בעדינות על כפות הידיים ומיד התעופפה לה – לחופש נולדה.

אוהד היה מבסוט ואבישג היתה באקסטזה. ParkLachish_7151_101225

עוד כמה ציפורים הוצגו לאחר כבוד, כמו הקַנִית האפריקנית הזו

ParkLachish_7163_101225_KanitAfrikanit

(הקַנִית האפריקנית, Clamorous Reed Warbler)

ולקראת הסוף, יפיפיה אמיתית, אדום חזה

ParkLachish_7168_101225_AdomHaze

(אדום חזה, Robin)

ולטובת הציבור, הנה המהלך כפי שצולם כאשר הטמפרטורות איפשרו לי להחזיק את המצלמה יציבה לוידאו

ואז נגמר – הציפורים, הסבלנות והזמן וכולם התפזרו. ועד שנתארגן (רק 9:30 בבוקר, אבל נראה כבר כמו צהרים) אוהד ואבישג התרוצצו ואוהד עם עיני הנץ שלו ראה צעצוע צב קטן שהושלך על האדמה והתכופף להרים אותו רק לגלות צב זעיר שנבהל והתכנס מיד לשיריונו

ParkLachish_7171_101225

 

כמה קטן? כזה קטן:

ParkLachish_7174_101225

המשכנו לפיקניק ליד פארק האתגרים המקומי, ג’חנון של שבת בבוקר על הדשא עם פעילות של צפיה בציפורים

ParkLachish_7188_101225

ושאר פעילויות להוריד את יציקת הג’חנון. לקראת צהריים כשהפארק החל להתמלא, אנו ארזנו פקלאותינו ואת טפנו ויצאנו חזרה – שנת הצהריים הושגה בכבוד!

ParkLachish_7199_101225

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה Family, photography, Travel, עם התגים , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s