יש תקווה בכרמל – הטבע חזק מהטבע

התמונה הבאה שצולמה באזור הר אלון, בסמוך לצומת דמון בכרמל אומרת הכל:

CarmelTrip_7010_101218

 

הטבע, טבע הצמיחה והפריחה ניצח את הטבע ההורס, השורף והמשמיד. כמו שאמר רפיקי בסרט מלך האריות, זהו מעגל החיים.

יצאנו בשבת בבוקר לראות את הכרמל, לחוות במו עינינו את מה שקרה. החברה להגנת הטבע מוציאה סיורים של שעה באזור השריפה להסברת מה שקרה ולחנך את הציבור כיצד לעזור לכרמל (רמז, לא לעשות כלום וזו ההסכמה לשנתיים הקרובות). טיפסנו בכביש מצומת אורן, למטה כשפנינו פנימה אל תוך פארק הכרמל ואל צומת דמון שם יוצאים הסיורים. ציפיתי לראות משטח שחור וריק, כמו שראינו מסביב להר סיינט הלנס בארה”ב (הר געש שהתפרץ וסביבו יש שממה של עצים מפוחמים) אבל הירוק שולט. הכביש המוכר מטפס מעלה עד לעיקול שבו כבר ניצבת אנדרטה רשמית למראה וגלי פרחים ואבנים לא רשמיים לזכר הקורבנות שגבתה השריפה (בעוד אני כותב, מודיעה הטלוויזיה ברקע כי דני חייט, כבאי, הלך לעולמו, ההרוג ה 44 של השריפה). וממול לעיקול, שם נתקע האוטובוס, בתיה המפויחים של בית אורן. מעולם לא שמנו לב אליהם כי תמיד היו מוסתרים בין העצים ועתה הם חשופים לכל עין, כתמים שחורים מזכירים גם מרחוק את התופת שהשתוללה שם רק לפני שבועיים.

בסיור עם ליבנת המדריכה בולטות העדויות בשטח – בין עצי האורן השחורים והמעוקמים, בולטים האלונים ושיחי האלה בירקותם.

CarmelTrip_6978_101218

עצי האלון ושיחי האלה הם המרכיב המקורי של החורש הים תיכוני והם התפתחו להתמודד ולהתאושש עם שריפות. האורנים לא ממש שיכים לנוף מבחינה אקולוגית והגיעו מנטיעות של יזומות והם פצצה שרק מחכה להתפוצץ. עצי האורן לא מפילים מעליהם ענפים ישנים, הם מתמלאים בשרף, משירים מחטים דליקות להפליא ורק אוגרים אצטרובלים מלאי זרעים שמחכים לחום האש כדי להפתח. הטקטיקה של האורנים (זה נשמע כאילו הם ואחמדיניג’ד שווים בכוונותיהם הזדוניות) היא לעודד שריפות יער. הם דליקים להפליא וצריך פגיעת ברק או כל מקור אש אחר והם בוערים. המחטים דואגות להפיץ את האש, השרף מגדיל את החום והאיצטרובלים שרק חיכו לשעת כושר מתפוצצים, ובמעופם מפילים זרעים לכל עבר. אחרי הדליקה, האורנים הם הראשונים לצמוח והצמרות הרחבות שלהם מלמעלה, והמחטים הרעילות שלהם מלמטה ידאגו לחסל כל תחרות ביער – עץ מושלם שלצערנו דוחף חזק לאש. בספר המופלא “1491: New Revelations of the Americas Before Columbus” של צ’ארלס מאן, הוא מסביר איך האינדיאנים של צפון אמריקה הבינו שבכזה יער, של עצי מחט, צריך לטפל והם נהגו לשרוף יערות כל שנה על מנת לדלל את המחטים והעצים הצעירים ובכך למנוע שריפות יער ענקיות כדוגמת זו שהשתוללה כאן לפני שבועיים (ספר שווה, שווה, שווה קריאה)

הנה אחד האשמים. אבל כמו ילד חמוד שהורס הכל, מאוד מרשים היופי של האצטרובל השרוף שרק שריפת יער שכנעה אותו לעוף מהצמרת ולהפתח תוך כדי שהוא מצית את העצים הסמוכים.

CarmelTrip_6990_101218

(למי שלא מזהה, זו היד שלי וכיון שאני לא מופיע מספיק בבלוג שלי עצמי אז נדב טרח וצילם אותי באותו הרגע)

אז השבתי לו באותו המטבע וצילמתי את נדב (אבא צריך שיאמר את המילה האחרונה, במיוחד בבלוג שלו)

CarmelTrip_6993_101218

ואסיים בתקווה חדשה, במקום שאדמת היער לא נאפתה לחרס חסר תועלת, הטבע מתחיל לשלוח אצבעות ירוקות אל הקרקע השחורה. כולי תקווה שהגשמים והאנשים יתנו ליער ולטבע לעשות את שלו, כמו שהוא למד לעשות במשך מליוני שנים

CarmelTrip_7006_101218

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה photography, Travel, עם התגים , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s