חלות לשבת במאה שערים

עומדים אנו בלב מאה שערים, 11 בלילה של יום חמישי בשבוע, ואוכלים חמין (צ’ולנט) מקופסת פלסטיק באמצע הרחוב. לפני רגע קט קניתי את החמין מחסיד חביב באיזה חור בקיר המשמש כמסעדת חמין לימי חמישי בלילה ואנו עומדים, מוקפים בבחורי ישיבה שירדו לחטוף איזה חמין של חצות ולשבור את הרעב לפני שיעלו חזרה לישיבה ל”מִשְמַר” של ליל שישי

זה מחזה קצת סוריאליסטי. מצד אחד הכל מתנהל בצורה שונה ומשונה לנו המתבוננים מבחוץ. כל ההמולה הזו באמצע הלילה ועומס המפתיע של אנשים על הרחוב הירושלמי ומצד שני יש משהו מנחם ומוכר בטעמו המופלא של החמין, חמין שעמד שעות ארוכות והתבשל לו לאיטו, חמין שמחבק ומחבר אותך לבחור הישיבה הליטאי שנשען יחד איתך על מכונית חונה ואוכל לאיטו מקופסת פלסטיק זהה ואתם מביטים אחד בשני ומחייכים – “טעים, טעים”

זה היה סופו של ערב של טיול מאפיות בירושליים ממחנה יהודה בואכה שכונת מאה שערים. התהלכנו לנו ברחובות שצלילי ה”משמר” עולים מדי פעם מבין הבתים (בישיבות הליטאיות מקובל ה"משמר" של ליל ששי, מלשון "ליל שימורים" – לילה בו אין ישנים. בלילה זה יושבים המתמידים בבית המדרש במהלך כל הלילה ויחזרו על החומר השבועי ויתכוננו למבחן. ההגיה היא בהדגש על ה”מיש”, במלעיל ).

יצאנו לדרך מוקדם יותר, מחניון מסעדת אמא בתחתיתו של רחוב אגריפס, נורית ואנוכי ועימנו גילי ורחלי שהצטרפו לסיור. הצטרפנו למדריכה דורית גרייבר הלא היא “הירושלמית” ויצאנו לדרך לסיור מלא פחמימות.

הנושא של הסיור הוא מאפיות באזור מאה שערים וכיון שאנו בערבו של חמישי, ההכנות של החלות לשבת בעיצומן והאזור חי עמוק לתוך הלילה. את חויית הלחם התחלנו בקטנה – מאפיית טלר (מאפית טלר, אגריפס 74) שהיא מאפיה מודרנית האופה לחמי שאור בכל מיני טעמים וצורות. אנחנו טעמנו רק שני סוגי לחם אבל הסלסלות הריקות שעל המדפים נשאו שלטים לסוגי לחמים רבים והריח הקסום העולה מתנור האבנים העיד על המגוון שעומד לעלות על המדפים

JerusalemBakeries_6308_101118

ובעוד אנו עומדים ומקשיבים וסופחים ריחות שמרים ובצק נאפה החלו לצאת הלחמים

JerusalemBakeries_6314_101118

לאחר שדגמנו את לחמי השאור (Sourdough) של אבישי טלר, יצאנו אל הליל הירושלמי המתקרר. יצאנו – זהו הצוות שכלל את נורית, גילי ורחלי (אה, ואני שבד”כ עומד מאחורי המצלמה)

JerusalemBakeries_6317_101118

התחנה הבאה במסלול היתה מאפיית הבריאות הבחירה הטבעית (אגריפס 111). המאפייה שוכנת בבניין הידוע כבניין מקולל, מול השוק. למה מקולל? אגדה ירושלמית מספרת על הרב שלום שרעבי, ראש ישיבת נהר שלום, שנמצאת מאחורי הבנין שראה שהבניין מתרומם וחוסם את אור השמש מלהגיע אל הישיבה. ביקש מהקבלן שלא לבנות לכל הגובה וכשנענה בשלילה הטיל קללה על הבניין. מאז, שום עסק לא מצליח בבניין ואם משהו כבר הצליח, היה זה סניף של תנועת כ”ך של הרב כהנא שהוצאה מחוץ לחוק. כל זה עד שהגיעה מאפיית הבריאות המציעה לחמים ושאר מאפים מכל קמח שניתן לחשוב עליו ושאינו קמח לבן. לחמים אורגנים מקמחי כוסמין, תפו”א, קמח מלא, מתוקים ללא סוכר ושאר המצאות מופלאות. אם אקח עמדה שיפוטית: בריא? זה מאוד. טעים? לא ממש. אחרי שטעמתי עוגיית שוקולד נטולת שוקולד עם חרובים ותמרים (מסגנון עוגיה חולצת סתימות) קבענו חד משמעית – עדיף הדבר האמיתי. אבל כיון שיש לי גם פינה חמה למוצרים נטולי גלוטן ולקטוז ושאר מרעין בישין, זו אכן מאפייה שווה.

לאחר שחצינו את שוק מחנה יהודה ההולך ונסגר נכנסנו בפתחה של שכונת זכרון משה שהשר מונטיפיורי תרם להקמתה בתנאי שתישא את שמו (אחת מחמש שכונות כאלו בירושליים). בשנים האחרונות השכונה הולכת ומתחרדת. עדות לכך נשמעה מהר מאוד כשעובר אורח מזוקן צעק (במרחק בטוח) “פריצות! שייגץ!! תסתלקו מהשכונה שלנו!!!”. היה קצת לא נעים לשמוע את זה אבל כשהלכנו והעמקנו פנימה שמענו את הקריאה חוזרת ונשנית וראה זה פלא, הקול אותו קול… די מהר הובהר לנו שמדובר בבחור ישיבה שבחר לא להתמיד ב”משמר” אלא השתעמם ופשוט כל פעם עקף אותנו דרך הסמטאות ופגש אותנו כדי לשאוג עלינו.

השכונה עצמה נושאת זכר להדר ישן אבל ההתחרדות שלה לא מוסיפה לה חן אלא היא מלוכלכת ומבולגנת. מה שכן מצא חן בעיני הם שלטי הרחוב הפשוטים שמסבירים כל מה שצריך לדעת

JerusalemBakeries_6322_101118

או השלט הבא, התלוי על הקיר ליד חסידות גור, שם קבורים שני אדמו”רי גור (הראשון, רבי אברהם מרדכי אלתר, נפטר בעת מלחמת העצמאות ולא היה לחסידיו יכולת להביא אותו לקבורה בחלקת הקבר שלו בהר הזיתים וכיון שבירושליים לא מלינים את המת, קברו אותו בחצר הישיבה. בנו ביקש להיקבר לידו וכך באמצע ירושליים, ליד השוק קבורים שני אדמו”רי גור)

JerusalemBakeries_6326_101118

דרך אגב, זצ”ל = זכר צדיק לברכה ואילו למתקדמים יש את הזי”ע – זכותו יגן עלינו (בבני ברק זה בד”כ זיע”א – זכותו יגן עלינו אמן).

גילי ואנוכי התעמקנו בהוראות ההפעלה למודעה

JerusalemBakeries_6326extract1_101118

והיה גם איום סמוי

JerusalemBakeries_6326extract2_101118

ובעודינו מהלכים בקבוצה נפרדת (בנות בראש ובנים במאסף) אל התחנה הבאה הלא היא מאפית אביחיל נתקלתי בכתובת הזו על גדר אתר בניה. אלו שלא משיחין בשעת הסעודה, אלו שבפסח מסובין ליד השולחן, ובכן אותם אנשים מזהירים שכאן בונין.

JerusalemBakeries_6332_101118

המאפיה של משפחת אביחיל עומדת במקום (ברחוב פרי חדש ‭,8‬ שכונת זיכרון משה) מאז 1932 ודני אביחיל הוא אופה דור שלישי. בזמנה כשסבו הקים את המקום לא היתה זו שכונה חרדית אבל עם השנים והשינוי שחל בשכונה נאלץ דני להסתגל (גם העובדה ששרפו לו את המאפיה עזרה לו בהבנת המצב). ערבי המוזיקה שהיו במאפיה פסקו אבל הוא עדיין עומד איתן מול הדרישות שמועלות משכניו. היום הוא הוא כבר מחזיק בהכשר מתאים, לחם טוב, מאפים שווים ובייגל שיצא שמעו שעוזרים להפיס ולהרגיע את הרוחות.

את הבייגלים ראינו איך עושים, בקשר אישי לכל אחד

JerusalemBakeries_6335_101118

והמאפיה מלאה בכל טוב, חלות קלועות לשבת, ורוגלך שרק המחשבה עליהם גורמת לי לרייר על המקלדת ובמיוחד לחמישי בלילה, לכבודה של השבת – קיגל ירושלמי. מאכל של דלפונים מרודים. אטריות, שמן, סוכר, פלפל ותנור איטי למשך שעות יוצרים את היצירה/יציקה הזו שהיא כל כך טעימה. הקיגל נאפה במגש ענק, אז קנינו איזה מטר רבוע ונישנשנו. זה פיקנטי ומתוק ורך עם ציפוי מתפצפץ – אושר פשוט וטעים.

JerusalemBakeries_6338_101118

ועכשיו כולם מחייכים. הפחמימות עושות את שלהם וכולם רגועים, תוקעים איזה רוגל’ה עסיסי, מכרסמים איזה בייגל פריך, מלחכים חתיכה קיגל מתקתקה ומקשיבים להסברים של דורית המכינה אותנו לתחנה הבאה, גולת הכותרת (מבחינתי) של הסיור, מאפית לֵנדנֶר, מאפיה שכל כולה חלות.

מאפיית לנדנר (Lendner, לייב דיין ‭,10‬ שכונת בית ישראל) פתוחה רק בחמישי בלילה עד שישי ואופה חלות קלועות ביד. הרב משה דב לנדנר הקים אותה ב 1887 (אני לא זוכר מה דורית אמרה והגוגל אמר לי 1887, 1877, 1894 אבל בכל מקרה – המקום נפתח לפני יותר ממאה שנה ואפה חלות עם פתקים ומשוריות לאסירי המחתרת בתקופת המנדט הבריטי) והמאפיה שנחבאת בקומת קרקע של בית ברחוב קטן אוצרת בחובה תנור אבן עתיק וכל כולה אומרת מסורת – התנור תנור אבן עם דלתות ברזל כבדות עם קיבולת ענק. ריח החלות מכה באף כבר שמתקרבים. זה ריח משכר ממש של בצק פשוט ואפוי, ריח בסיסי, קיומי שלוחץ על כל כפתור בנשמה.

מגשים, מגשים סדורות חלות. בגלל שתנור האבן הגדול מכיל אזורים חמים ואזורים חמים יותר החלות לא יוצאות אחידות מבחינת האפיה (היופי של תהליך ידני וישן ללא מיכון ותנורים מודרנים שם כל לחם יוצא בשטאנץ) וכך יכול כל אחד למצוא לו את אהבתו – חלות שחומות, כמעט שרופות, חלות זהובות וחלות רכות שזופות קלות.

JerusalemBakeries_6349_101118

כל זמן שעמדנו במבואה, כשדורית מספרת לנו על המקום, זרמו פנימה אנשים, גברים ברובם, לקנות חלות לשבת. כל אחד נעצר ושולף מן התבניות את בחירת ליבו שתקשט את שולחן השבת.

JerusalemBakeries_6346_101118

החום בפנים כבד ושלושה אנשים עובדים – האחד לוקח את הבצק ובמעין מכבש ענק חותך אותו לכדורים קטנים. השני עומד על מכונה מקרקשת שנראית שראתה זמנים טובים תחת השלטון התורכי שהופכת את הכדורים לנחשי בצק.

JerusalemBakeries_6356_101118

אחריו, הג'ינג'י (תמיד חייב להיות ג'ינג'י) הצנום עומד וקולע כל ארבע נחשי בצק לחלה קלועה במהירות בלתי נסבלת

אחת המסיירות ביקשה לנסות והג'ינג'י נתן לה שיעור מהיר בשמחה רבה.

דורית (זו במרכז עם המטפחת) נתנה את הרקע ושלושת האופים המשיכו במרוצתם – אין זמן ויש ביקוש עצום.

JerusalemBakeries_6351_101118

הלחם פשוט, טעים, בלי שום חומרים משמרים, מתפיחים וכל מה שהצטרף למקצוע בשנים האחרונות. הצטערתי שלא הבאתי חמאה טובה (חשבתי על זה בבית אבל לא רציתי להסתובב עם צידנית וחמאה). גילי קנה חלה, בצע אותה וכך המשכנו הלאה אל תוככי מאה שערים כשאנו מוסיפים את החלה הנפלאה של לדנדנר על כל הבצק שכבר צנח לקיבותינו. התחנה הבאה והאחרונה היא מאפיית נחמה. אבל לפני שנמשיך, מבט אחרון על מגשי החלות התופחים לאיטם בחומם של תנורי אמבטיה פשוטים.

JerusalemBakeries_6353_101118

מאה שערים שוקקת חיים בשעת לילה מאוחרת זאת. גברים ממהרים, נשים ואפילו ילדים ברחובות. אנו הולכים פנימה לאיזורים שלא ראיתי ולא הכרתי מעולם (אני מכיר את ירושליים לא רע כבוגר סבאסבתא ירושלמים). הרחובות לא ממש נקיים והבניה לא ממש מסודרת והכל כזה עקום ורעוע. פשקווילים בשכבות מודבקים על הקירות, אבל דוכן פעיל לכרטיסי סים משולמים מראש וכשרים למהדרין מראה שבאספקטים מסוימים של המודרנה מוכנים גם האדוקים שבאדוקים לוותר.

ארון ספרים מושך את תשומת ליבי. זה גמ”ח (גמילות חסדים) של ספרים. כל דצריך, ייתי ויקח ספרי קודש.

JerusalemBakeries_6360_101118

מאפיית נחמה (זוננפלד ‭,3‬ פינת רח' בית ישראל) התגלתה כסטנדרטית למדי ולכן פסענו גילי ואנוכי אל מעבר לרחוב, לפי המלצת דורית אל כוך קטן המואר באורות נאון בוהקים. מסביב חגו בחורי ישיבה כמו דבורים סביב פתח הכוורת. כאן באים לאכול צ’ולנט כשנשבר קצת מה”משמר”. ראשית משלמים באיזה חור בקיר ואז ניגשים לבחור את המרכיבים. סירים, סירים פרושים לפני איש החמין כל המרכיבים – תפוחי אדמה, שעועית וקטניות, קישקע ממולא לחם, קיגל של חמין, בשר הנמס מרוב בישול ועוד ועוד. כל אחד בונה לו את מנת החלומות שלו.

JerusalemBakeries_6364_101118

מהר מאוד התערבבו המטיילים האמיצים באוכלוסיה המקומית בתור לחמין.

JerusalemBakeries_6368_101118

כמה שאכלנו לחם ובצק על כל סוגיו, הצ’ולנט היה נפלא ונעלם במהירות. רק אז שמנו לב שלכוך יש שם ושלט כמו שצריך, למוסד קולינרי רציני – השטעטע’לע של משה’לה

JerusalemBakeries_6371_101118

תם ונשלם סיור המאפיות. כל מה שנותר הוא למצוא את דרכנו למכונית שחונה במורד רחוב אגריפס. גיאוגרפית זה לא ממש רחוק אבל תרבותית – אנו חוצים מרחק גדול מאוד.

מבט אחרון לרחוב זוננפלד השוקק

JerusalemBakeries_6377_101118

פרידה מארון הספרים היהודי ואנחנו צועדים חזרה ברגל

JerusalemBakeries_6378_101118

היה אחלה סיור. היה מרשים, מעניין ובמיוחד טעים. מזל שבשישי יש אימון כדי לשלם על כל הלחם הזה…

(הסיור נערך ב 18 לנובמבר 2010 עם דורית גרייבר מאתר ירושלמית)

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה Food, Travel, עם התגים , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

4 תגובות על חלות לשבת במאה שערים

  1. מאיה הגיב:

    נראה (כמעט מריח) מדהים.
    מקורות מהימנים מסרו שזה הטשולנט הכי טוב שאכלו…. אפילו יותר משל דודה רותי

    • eitanel הגיב:

      אפילו שהכנתי צ'ולנט בעצמי בסופה"ש האחרון, הוא היה טוב אבל לא כמו בשטעטע’לע של משה’לה. כנראה שיש משהו בטבח מעשן מעל הסיר… ורוח ה' מרחפת לה מעל האזור

  2. רעב הגיב:

    שלום, אשמח אם תיצור איתי קשר, אני מעוניין להגיע לטשולענט במאה שערים ואף לצלם שם וידאו במסגרת תרגיל לבית ספר (לימודי קולנוע)

    אשמח לשמוע ממך בקרוב. אני מבין שחמישי בלילה ב23:00 זה הזמן להגיע.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s