אתונה בהילוך מהיר

אתונה.

הגענו אתמול עם סיומו של הסיבוב היווני. התמקמנו, הבנו איפה כל דבר נמצא וחשנו את הדופק של העיר. היום התוכנית היא גדולה ומכילה את העיקרים (לתייר המתחיל…) של אתונה. אני סמוך ובטוח שכמו כל עיר גדולה בעולם, יש לאתונה הרבה מה להציע אבל בקונסטלציה הזו שלנו בסופו של הטיול – אנחנו הולכים לטעום מאתונה.

כיון שהיום הוא יום ראשון בשבוע, יום השבתון שלהם יש כמה יתרונות – בכיכר סינטגמה יצעדו החיילים בחגיגיות גדולה יותר ואילו האתרים ההיסטורים פתוחים לקהל הרחב ללא תשלום ועוד כמה שינויים קלים באטמוספירה העירונית.

כיכר סִינְטַגְמָה (Πλατεία Συντάγματος או Syntagma Square) שפירושה היא כיכר החוקה היא בצנטרום של הצנטרום של אתונה. בכיכר (שאינה ממש כיכר במובן העגול של המילה) נמצא בניין הפרלמנט, נגיש ונראה לכל מזדמן בניגוד לפרלמנט הישראלי שיושב לו נישא מעל ומוגן מכל כיווניו בלי שאף אחד יוכל לשזוף את עיניו מקרוב. הכיכר היא גם המקום המרכזי להפגנות פוליטיות וכיון שאנו ביוון בזמנו של משבר כלכלי קשה (שאותותיו ניכרים בעליות מחירים נאות – מישהו צריך להחזיר את החוב הלאומי לגרמנים – אפילו תיירים יהודים) יש נוכחות משטרתית רבה ברחובות וכיון שהיו מהומות דלק (מובילי הדלק חשו נפגעים מעליית מחירי הדלק והקטנת שולי הרווח שלהם פצחו בשביתות) בשולי הכיכר חונים רכבים של כוחות לפיזור הפגנות – מעין פאלנקס יווני מודרני.

אבל לא לראות שוטרים אנו שמים פעמינו לכיכר אלא לראות חיילים. האֶבוֹזוֹנִים (Evzones או Εύζωνες) הם חיילים יוונים שהיוו חי”ר הררי שידועים (טוב, מחוץ ליוון…) יותר בשל מדי א’ המרשימים שלהם ופחות בשל הקרבות ההירואים שלחמו. היום הם מהווים את המשמר הנשיאותי השומר על כמה אתרים ממשל באתונה ובעיקר מציבים משמר של כבוד על קבר החייל האלמוני בכיכר סינטגמה. בכל שעה עגולה יש טקס קטן של החלפת המשמר ואילו בימי ראשון בשעה 11 בבוקר יש החלפה גרנדיוזית.

יצאנו להסתובב בעיר, לראות קצת לפני הטקס. אני מוקסם שוב ושוב מהעובדה שמכל מקום האקרופוליס נראה ונוכח מתנוסס לו מעל העיר מזכיר לכל איפה זה באמת התחיל.

Athens_5642_100926

אז כל הספרים אומרים שהטקס מתחיל ב11 בבוקר. הם מנוולים כי הם רוצים את המקומות הטובים יותר. כיון שהסתובבנו בעיר אז החלטנו להקדים למרות השמש הקופחת והחום השורר. וטוב שכך כי אין מקום לעמוד בכיכר ולכן הציבור (בטקס הגדול) נאלץ לעמוד על אי תנועה ולהתאמן בשיווי משקל כשדוחפים אותך מאחור. לפחות הנתיב מקדימה נחסם לתנועה. כך אנו עומדים, ובמלמול “הילדים, הילדים” דוחפים את הילדים אל מעבר לחומת הניצבים שיראו יותר טוב. נדב עובר קצת פחות טוב מאוהד כי במרומי 164 הס”מ שלו הוא לא נראה מסכן כל כך ואפילו מתנוסס מעל חלק גדול מהתיירות. וכך אנו עומדים, אל מול בניין הפרלמנט עם הדגל הכחול לבן שלהם וקבר החייל האלמוני הצמוד לגדר הפרלמנט.

Syntagma_5645_100926

דקות ארוכות לפני 11 בבוקר ניתן האות – תזמורת צועדת של שוטרים מופיעה מעבר לפינת הרחוב ונכנסת לכיכר בקול תרועה. אחריה, צועדים בסך כשנעליהם המסומרות מכות באספלט בצורה אחידה, שורות שורות (או שהיו אלו טורים, טורים?!) של חיילים בתלבושות על גבול המגוחך. חצאיות קצרות לבנות, גרביים ארוכות לבנות נעליים שמזכירות כפכפים הולנדים (או את כפכפי העץ שהיו פופולרים פעם בארץ) ובראשם הפונפון. מה אני יכול לומר על הפונפון? איזה יכולת קרבית הוא מוסיף? כל תוקף יעמוד ופשוט יצחק עד שהפונפון ינעץ בו למוות?!

Syntagma_5649_100926

והם הולכים בסך ונכנסים אל רחבת הטקסים בצורה מסודרת ונעמדים במסדר חושפים ירכיים מוצקות

Syntagma_5664_100926

ואז מתחיל הטקס.

משני צידיו של הקבר, עומדים שני שומרים שמתחילים במעין ריקוד מורכב של הנפות רגליים ואחיזות נשק. הם לא סתם מניפים רגליים אלא כמעט מכניסים את הפונפון לעין!

Syntagma_5667_100926

ובינתיים צועדים קדימה שני המחליפים הרעננים עם סמל הרועם עליהם בקולו

Syntagma_5670_100926

והשניים הקודמים מגיעים בצעדה מדויקת בבת אחת אל הסמל הרועש. מאחוריהם תבליט של חיל יווני (Hoplite) שוכב מת בשדה הקרב ומשני צידיו ציטוטים מפריקלס

Syntagma_5676_100926

ואז השלושה עוזבים כשהם מחרידים יונים מהלהקות הרובצות להן בשמש.

Syntagma_5683_100926

ולאחר שהחבורה מתאחדת עם כל הקבוצה ושני החדשים מתמקמים היטב – מתחילה כל התהלוכה את דרכה החוצה. ראשית, התזמורת המשטרתית.

Syntagma_5689_100926

אחריהם, צועדים בסך החיילים

Syntagma_5691_100926

Syntagma_5696_100926

והם חולפים על פנינו ונעלמים להם מעבר לפינה בדרכם חזרה לאיזה בסיס עלום

Syntagma_5705_100926

ורק שאלה אחת הם מותירים מאחוריהם:

עוד בהתחלה כשחלפו החיילים לפנינו, הבחנתי בטיפוס הזה, הלובש מדים מודרנים ומחזיק בחוזקה מזוודת עור חומה קטנה. מה הוא סוחב שם? את סודות הגרעין של יוון (אין להם)? את שאריות קופת המדינה יוון לאור המשבר הכלכלי? מה?

אם למישהו יש רעיון – אשמח לשמוע. אולי מה שיש שם זה תחמושת לרובים המצחיקים שלהם, לאותו רגע שהתיירים המעצבנים ממש יציקו.

Syntagma_5701_100926[5]

ברגע שהחיילים נעלמו מעבר לפינה והתייר המעצבן עם המצלמה (אני, למרות שיש שם עוד אלף כמוני) חזר מהמרדף אחרי הטור המתקדם, התפזר כל הקהל במהירות מפתיעה

Syntagma_5707_100926

הצעידה הטקסית השאירה רושם בל ימחק על המשפחה המטיילת וכולם ניסו לחקות אותה, רק כדי לגלות שזה לא כל כך פשוט ללכת כך כמה צעדים רצופים

Syntagma_5708_100926

מהטקס של ימינו אנו עברנו אל האגורה (מתחרז עם בנדורה ולא עם חגורה) העתיקה. האגורה היתה מרכז החיים האזרחיים – פעילות הממשל התחוללה שם, מרכז מסחרי של חנויות ובסטות, המקום לפגוש את כולם ושם סוקרטס ניהל שיחות עם אנשים ושאל אותם שאלות שהיו להם כה קשות עד שלבסוף הם דנו אותו למיתה בשתיית רעל. האגורה העתיקה היא אוסף של מקדשים, בניני ממשל ומסחר והיא משוחזרת בחלקה, למרגלות האקרופוליס.

לשמחתינו הרבה הכניסה היתה חינם (צירוף של יום ראשון ועוד משהו) ואנו פסענו מעדנות פנימה. שני האתרים שהכי תופסים את העין, כיון שהם עומדים על תילם הם הסטואה של אַטָלוֹס (Stoa of Attalos) ומקדש היפסטוס (Temple of Hephaestus).

הסטואה (סטואה – מסדרון מכוסה בגג) של אַטָלוֹס היא מבנה ארוך ששוחזר על חורבות המקור בשנות ה50 של המאה הקודמת והוא המבנה הכי מצולם באגורה העתיקה. נכנסנו לשם אל שורת העמודים הזו ואל המוזיאון שבפנים. אולי זו עייפות החומר אבל קצת התעייפנו מהמוזיאונים הללו. יש שם גם כמה פסלים מרשימים וכמה כאלו שזיהינו גם בלי לקרוא מי זה או מה מתואר בפסל או בכד (איזה סיפור מיתולוגי) אבל להפתעתי אוהד די התלהב, שלף את המצלמה שלו והחל לצלם כל מיני ארונות תצוגה שמצאו חן בעיניו. הנה כמה:

Agora_IMG_2483_100926

או כד מכוסה לוחמים (נושא חביב על אוהד)

Agora_IMG_2485_100926

וכשיצא לצלם בסטואה עצמה, את הפסלים שבינות לעמודים, מצא פסל מאוד מרשים ורב הבעה

Agora_IMG_2490_100926

ואני לא עמדתי בפיתוי לצלם את הצלם

Agora_5713_100926

היו המון אנשים מסביב בסטואה, אבל רובם היו מוכרים

StoaAttalos_5719_100926

בנוסף לסטואה של אטלוס, מצוי באגורה העתיקה גם המקדש היווני השמור ביותר ביוון, מקדש הפיסטוס, הוא אל הנפחים (ועוד כמה דברים). הפיסטוס הוא נכה ברגלו ולכן הוא צולע. באגורה העתיקה נבנה מקדש לכבודו הלו הוא מקדש הפיסטוס. בשל נכותו, כשנערכה אולימפיאדת הנכים באתונה, לאחר אולימפיאדת הבריאים, הודלקה האש האולימפית המכבדת את המשחקים בכל מקום שהם נערכים לא באולימפיה אלא במקדש הפיסטוס בשיפשוף שתי אבנים, לכבוד האל הנכה.

המבנה של המקדש נמצא על גבעה קטנה והוא מרשים במיוחד, חבוי לו בינות לעצים. אני עומד להשמיע דברי כפירה – אבל בעיני, הוא יותר מרשים מהפרתנון המפורסם (שממנו צילמתי את המקדש של הפיסטוס)

Acropolis_5749_100926

אבל האגורה היא רק השער לדבר האמיתי – מה שכל תייר באתונה חייב לעשות – לעלות לאקרופוליס ולראות את הפרתנון (כמו לראות את האייפל בפאריס, הביג-בן והפרלמנט בלונדון, העיר האסורה בביג’ינג, הסביח של עובד בגבעתיים). אז קודם כל צריך להתכונן ולהצטלם אל מול האקרופוליס ממקדש הפיסטוס (בדיוק הפוך מהתמונה שלמעלה שם רואים את המקדש מהאקרופוליס)

Agora_5732_100926

לאחר מנוחה וטהרה בדמות סופלאקי במלכודת תיירים טיפוסית, על מנת להעביר את הרעב ואת שיא החום החלנו בעליה לרגל לגבעה הקדושה של האקרופוליס. זה אמור להיות גולת הכותרת של הטיול – אחרי שקראנו כל כך הרבה (גם הילדים) על המקום, על פריקלס ועל פידיאס הפסל שבנה את המבנה בעל הפרופורציות המושלמות ביותר בעולם, על המיתוסים של התחרות בין אתנה לפוסידון על העיר וכל שאר הסיפורים – הגיע הזמן לראות את המקום במו עינינו.

דרך האגורה העתיקה, התחלנו לטפס אל האקרופוליס

Agora_5745_100926

הטיפוס הוא די קל, פרט לעובדה שהדרך עמוסה מטיילים ומבקרים (גם יום ראשון וגם חינם) ודי מהר מצאנו עצמנו בשער האקרופוליס. עוד מראש, דיברנו נורית ואנוכי על הביקור באקרופוליס ודי החלטנו שזה כנראה האתר היחידי שאולי ניקח בו מדריך, הרגל שהשתרש לו אצלנו בשנים האחרונות מתוך התפיסה שמדריך פותח בפניך הרבה יותר ואת מבינה מה את רואה, מה הרקע ההיסטורי, אנקדוטות קטנות הצובעות את האבנים הקדומות. זה כמובן בתנאי שהמדריך שווה. גם נתקלנו בכאלו שרק הנימוס עצר אותי מלדחוף אותם במדרגות אל מותם.

לאחר שהגענו למקום היתה לנו התלבטות קלה כי לא ממש נפלנו מאיכות ההסבר-פני-לתייר. אין בשום מקום מפות או חוברות הדרכה שמקבלים כשקונים כרטיסים (בכל האתרים ביוון היה בדיוק חסר, תמיד הצלחנו להגיע יום לאחר שאזלו החוברות ויום אחד לפני שאמורה היתה להגיע המכולה עם הפלאיירים החדשים).

את ההתלבטות קטעה מדריכה מכוערת שפנתה אלינו והציעה לנו להצטרף למשפחה אמריקאית ולחצות את התשלום (€50 למשפחה). דיון קצר והסכמנו (למרות שהיא ניסתה להגדיל את הסכום לאחר שהתניתי את ההסכם בזה שהיא נותנת לי זמן לתרגם לילדים, החוצפנית!)

נכנסים פנימה ומסתכלים סביב אל הנוף של כל אתונה הנפרש לרגלינו. תיאמנו את השעה להפליא ורוח החלה לנשוב ולקרר את האויר החם

Acropolis_5748_100926

מטפסים במדרגות עוד פנימה ואז אנו עומדים מול אחד המבנים הידועים בעולם, הפרתנון

Acropolis_5750_100926

למען האמת, קצת התאכזבתי.

(אני יודע שאני לא אמור לומר את זה – בכל זאת זהו הפרתנון!!!)

הוא די חרב, כל העיטורים אינם, מלא פיגומים ובכלל כל הרחבה מכילה שאריות של מקדשים. אני (וגם נורית באיזה מקום) משווה לאתרים שראינו במרכז אמריקה והם היו יותר מרשימים. ביננו, ירושליים מלאה באתרים פחות חרבים ומרשימים (הנה רובי ריבלין צוהל). זה לא שהמקום לא משרה אוירה מיוחדת ויש בו משהו מרשים אבל אין, לא היתה איזו נשימה נעתקת. מה שכו, הביקור במוזיאון האקרופוליס, אתמול, תרם רבות להבנה ולהערכה של מה שאנחנו רואים. גם כל מה שקראנו ודיברנו בשבועיים האחרונים – הכל נבנה לרגע הזה ועדיין – לא בא הוואוו.

‘צטער.

זה קורה.

המדריכה והאמריקאים כן התעלפו מהפרתנון אבל כל כך הרבה כתוב באינטרנט על הפרתנון שאני לא חש צורך לחזור על הכל. רק אצטט את המדריכה שלנו שהסבירה שב1975 התחילו לשפץ את הפרתנון ותוך 20 שנה יסיימו ואנשים יוכלו שוב ללכת בתוכו ולהתרשם. היא גם הראתה לנו מה הם עושים – איך הם מפרקים את העמודים ומחליפים את פיסות הברזל החלודות שהושמו בפנים בשיפוץ שנערך במאה ה19, במסמרי טיטניום חזקים העמידים בפגעי מזג האויר. גם אבנים ותבליטים משחזרים ומתקנים ע”י טכניקות של סריקה תלת מימדית וסיתות מיכני בגושי שיש מתאימים.

מה שכן יש הם תיירים יש בכמויות.

אבל תמיד היו תיירים באקרופוליס, אפילו כשהוא היה חדש – הנה אפילו אסטריקס וכל הכפר הגיעו לחזות בפלא:

AsterixInAcropolis

(מתוך אסטריקס באולימיפיאדה מאת גוסיני ואודרזו)

הלכנו מסביב, שומעים את סיפורי האקרופוליס, על כל ההתגלמויות השונות של אתינה, האלה הפטרונית של העיר, בדמות אתינה הלוחמת, אתינה של העם ואתינה של השלום – לכולן היו מקדשים על הגבעה הקדושה.

הולכים ומקיפים את הפרתנון אל צידו השני לתצפית אל המקדש הכי גדול שהיה באתונה – מקדש זאוס האולימפי ממנו נותרו רק 15 עמודי ענק עומדים (הוא נבנה על אדמת אי שהיה במרכז של נהר ולכן האדמה אינה יציבה)

Acropolis_5757_100926

מתלהבים או לא – בכל זאת אנחנו באחד מהמקומות הידועים בעולם וגולת הכותרת של הביקור האתונאי ולכן, חובתנו התיירותית היא להצטלם על רקע הפרתנון!

לא חסרו ישראלים שיצלמו את התמונה וכאלו שיתבקשו לצאת מהפריים.

Acropolis_5761_100926

עברנו על כל אחד מהאתרים על הגבעה, מתבוננים, מסבירים, מתרשמים ולבסוף הוחלט לצאת ולרדת מהגבעה.

באמת רציתי להצטלם על רקע החזית של הפרתנון אבל ממש בלתי אפשרי למצוא רגע שאין 80 איש מסביבך. ראיתי בחור צעיר שעמד עם אביו וחצובה ופשוט חיכה לרגע שרק הוא ואבא שלו יוותרו בתמונה. הוא חיכה וחיכה וחיכה וחיכה והסכים לצלם אותנו והמשיך לחכות עד שאני שלחתי אותו קדימה והצלחתי לתפוס איזו תמונה שלהם כמעט לבד.

התמונה שלנו מעולם לא הייתה. אין לי כל בושה לומר שאני לקחתי איזה 8 תמונות שהבחור צילם ובניתי אחת שאנחנו כמעט לבד שם. הייתי יכול לעשות עבודה טובה יותר אבל אני מודה – אני טיפלתי בתמונה.

CleanParthenon_5772_100926

ירדנו עייפים חזרה אל העיר. את הערב סיימנו בעונג רב בנודלס בר מקומי – הלאה הסופלאקי!!!

מחר יום אחרון לטיול היווני – רגוע וצנוע!

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה Travel, עם התגים , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s