פלא ושמו פליון

נעים להכיר – חצי האי פליון (Pelion או Pilio או Πήλιο):

Pelion_Map

וכדי להדגיש את היופי, הנה מה שנאסא טרחו לצלם

Pelion_Satellite_view

חצי האי הזה הוא הר, הר פליון שמתנשא למעל 1,600 מטר וגולש לו מעדנות אל מימי הים כשהוא עוטה על עצמו יערות של עצים ומעינות מים, פינות חמד שקטות וחופי טורקיז מרהיבים, כפרים קטנים וחקלאות מסורתית.

זה היה חצי האי פליון וזה רני

Pelion_5483_100923

ומה הקשר?

לאורלי ורני יש כמה יחידות אירוח מחוץ לזגורה (מתחרז עם חגורה) ששהוא הכפר הגדול בחצי האי. שמענו עליהם ממשפחה ישראלית שפגשנו בדלפי ביומו השני של הטיול, נורית קראה עליהם בפורומים של חנות המטייל וברוח הספונטנית השורה על הטיול אמרנו שנגיע אליהם וננסה לחפש אצלם מקום. ההנחה הבסיסית היתה שגם אם אין להם מקום אז בודאי יפנו אותנו למקום ראוי אחר.  אופצית הלינה השניה שלנו שנראתה די קרובה על המפה הלכה והתרחקה עם הזמן ועם התפיסה שכל מרחק כאן הוא ארוך בשל בכבישים הקטנים והמפותלים.

מה שנקרא גישת “מפגר, אבל, אופטימי!”

להגיע מהמנזרים התלויים של מטאורה אל וולוס (Volos), עיר הנמל שלפתחו של חצי האי פליון, לוקח בערך שעתיים (גם אם מתברברים ולא מוצאים את האוטוסטרדה בהתחלה). אח”כ בא קטע מפתיע: על המפה, חצי האי רוחבו הוא לכל היותר 25 ק”מ. אבל, לחצות אותו בכבישים ההרריים הפתלתלים האלו לוקח כשעה של נהיגה, גם אם אתה בעליה של המכונה הבווארית שנתמזל מזלנו לנהוג בה. כך שבשעות הצהריים המאוחרות התגלגלנו אל הכפר זגורה כשכל מה שאנו יודעים הוא שיש חדרי אירוח של זוג ישראלי וקוראים להם Sunrise View. לא היה לנו שום מידע אחר איך למצוא אותם והפקפוק החל להתגנב ללב כשעברנו את הכפר והמשכנו הלאה עד שראינו שאין שום סימן חיים קדימה ואנו יוצאים מתחום השיפוט של זגורה.

אז חוזרים ובלית ברירה שואלים ושוב מפנים אותנו אל אותה הדרך שבה ניסינו.

בפעם השניה, הצליח לנו והבחנו בשלט הקטן עם החץ ונכנסנו פנימה. השביל הלך וירד לכיוון הים כשהוא נעשה יותר פרוע ויותר גרוע ואני מסתכל בחשש כיון שה BMW נורא נמוכה (חרצני זיתים יכולים לגרד את הגחון). אבל לבסוף הגענו, יורדים מהרכב ופוגשים את רן (רני) כשהוא מופתע. מופתע שמישהו פשוט צץ בלי לתאם מראש. לאחר מכן למדנו שכל יחידות הדיור כבר הוזמנו עוד בחודש מאי ואף אחד לא נוחת פשוט ככה בספונטניות (שנאמר Spontaneity has its time and its place).

אבל אלֶי המסע (לא חסרים אלים ביון וספיציפית בפליון) האירו לנו פנים ורני הודיע לנו שיש לו יחידת דיור לשני לילות אבל לא לשלישי שתכננו ונצטרך לזוז. לנו זה לא ממש הזיז כי עד כה עברנו כמעט כל לילה למקום אחר ושני לילות באותו מקום הם באמת פינוק.

עד שחזרנו לזגורה לקנות מצרכים בסופר המקומי (החנויות נפתחות ב 6 בערב עד תשע וחצי, עשר – משוגעים היוונים האלו) החדר כבר היה מוכן לנו וברגע שהתישבנו על המרפסת “שלנו” הגיע רני עם מפות, סיפורים והצעות טיול למחר. בין השאר, המליץ על שתי מסעדות בכפר הסמוך וכבר באותו ערב לקחנו את ההצעה שלו ואכלנו אצל פאני בכיכר המרכזית (Taverna O Petros), ארוחה טעימה ונעימה. הפכנו לקוריוז כששלפנו את אחד ממשחקי הקלפים המלווה אותנו (וליווה אותנו לאורכו של כל הטיול הגדול ההוא) – סלט יווני. אחלה משחק קלפים, פשוט ומהיר ופאני, בעלת המסעדה היתה משועשעת לראות שעל הקלפים יש את כל המרכיבים של סלט יווני. חבילת קלפים לא שוקלת כלום ותמיד תהפוך כל המתנה למהנה (נסו סלט יווני של Fox Mind)

Pelion_GreekSaladCards[4]

 

עלינו על משכבנו כשרחש הגלים מכה בקירות האבן. מחר יוצאים להליכה בינות לכפרים עד לים עם רני כמדריך מקומי

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה Travel, עם התגים , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

6 תגובות על פלא ושמו פליון

  1. יאיר הגיב:

    גם לנו היתה הזכות להתארח אצלם…..זוג מקסים (אורלי ורני) אירוח כיד המלך……..הכל כל כך טבעי ונקי
    איזור שתעשיית התיירות טרם פגעה בו, ממש "כמו פעם"…….נהננו מכל רגע. אשריכם :))))
    ממליצים מכל הלב.
    ציפי ויאיר גרייצר

  2. גדי טנא הגיב:

    רני ואורלי המקסימים ברור שאתם עושים את זה טוב זה בטבע שלכם.
    המשך הצלחה ובריאות, גדי טנא

  3. יואב ואלמה הגיב:

    אורלי ורני זוג מקסים ופינת החמד היפהפיה שהם משקיעים בה את ליבם בהחלט שווה שהייה ארוכה. אנחנו היינו שם 9 ימים רצוף עם 3 ילדים בגילאי 9-11 ונחזור בשמחה.
    היה מאד מאד מוצלח.

  4. גילה איתן וכל החברה הגיב:

    התארחנו ארבעה זוגות והופתענו מהמקום הקסום הצימרים וכמובן מהזוג אורלי ורני שעשו את החופשה מענגת בכל המובנים שפו

  5. אלי הגיב:

    איזה כיף אה ?

    • פיני הגיב:

      אזור נהדר לסוג המטיילים, שאוהבים לגלות בעצמם חוויות שאחרים לא כתבו אליהם.
      אזור בתולי שגם המטיילים וגם המקומיים, עדיין לא ממוסחרים עם אוכל אותנטי והרים מוריקים נושקים ים.
      חוויה מתקנת.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s