הכניסה לנזירים בלבד!

אני יודע שמתח לא בריא ובפעם האחרונה השארתי איזה שהוא פתח לאי ודאות – האם הם יגיעו מוקדם ויזכו לרחף ברכבל אל המנזר המפורסם של השילוש הקדוש, היחיד ממנזרי מטאורה שאפילו כיכב בסרט ג’ימס בונד יחד עם חיים טופול?

אז הכל היה מתוקתק כמו שעון שויצרי שנדרך זה עתה.

קמנו, התארגנו, אכלנו והיינו הראשונים כמעט על הצוק.

רק כדי לגלות שהרכבל נועד רק לנזירים ולאספקה (כרגע משפצים שם אז פועלים עוברים ומעבירים חומרים) ובכלל, מדובר בקופסת פח פתוחה למדי שנעה באיטיות חורקת הדורשת אמונה אמיתית בבורא, בעייפות החומר ובתחזוקת המנוע המסכן שמסובב את הגלגלת…

Meteora_5352_100922

אז מה עושים?

צריך לרדת למטה ואז לטפס על הצוק:

יורדים 

   יורדים                                                                            עולים

      יורדים                                                                    עולים

         יורדים                                                             עולים

הולכים בשביל נחמד עד לתחילת המדרגות ומשם עולים

 

Meteora_5356_100922

לא יודע למה ציפינו, אבל המנזר די מזכיר את קודמיו מבחינת זה שהוא יפה מאוד והנוף הנשקף משאיר את הצופה פעור פה. כיון שבכל מקום מוזכר המנזר כרקע לסרט ג’ימס בונד היה לנו איזו שהיא ציפיה אבל אין שום תצוגת ביקיני של נערות בונד ושום חיים טופול ולמעשה הגימיק הגדול ביותר היה הרכבל שלא צלח בידינו לעלות עליו. נדב העלה תיאוריה שאולי אפשר להציע להצטרף למסדר, לעבור ברכבל ואז להחליט לעזוב. מי יודע, אולי זה רעיון טוב…

העמק הנשקף מגג המנזר מרהיב כרגיל:

Meteora_5358_100922

וכמו שבאנו כך גם חוזרים, באותה הדרך, ורואים גם שלא רק נזירים טיפסו וניצלו את החרכים וההסדקים במצוק

 

Meteora_5361_100922

נורית ונדב, אצה להם הדרך ואילו אנו פסענו בניחותא לפי הקצב של אוהד וזוג ספרדי צעיר שאף התנודב לצלם אותנו על רקע המנזר של השילוש הקדוש.

Meteora_5366_100922

אין מה לומר, המנזר הזה מדהים בבידוד שלו ויותר ממדהים היא העובדה שהוא לא מחובר, לא קשור לכלום – פשוט שוכן לו שם בבדידותו המזהרת בקצה שפיץ אבן המיתמר לו מעל תהום ענקית

Meteora_5370_100922

ונותר לנו רק ה Grand Finale, הסיום הגדול בדמותו של המנזר הראשון, הגדול והעשיר בביותר –  ה Grand Meteoron, היהלום שבכתר האבנים של מטאורה. הוא הקדום, הגדול, העשיר והמרשים מכולם. מגרש החניה מזכיר את מגרש הכרכרות שמתחת למגדל בבל – חוץ משפת הסאאמי המדוברת בפי 2000 רועים לאפים וכמעט הוכחדה, כל שפה הקימת על הכדור הזה שלנו מדוברת ומתנשפת  במעלה המדרגות אל המנזר. אפילו קבוצה ענקית של ישראלים חלפה על פנינו, משווים “נצחונות” על רוכלי המזכרות המקומיים. (גם נורית, פינה הימנית למטה, משוחחת עם זוג ישראלי שפגשנו שם).

ליד המדרגות וליד תחנת הרכבל שכבר למדנו את טיבו יש כאן מגרש חניה קטן, כנראה של המנזר ובו פרט לטויוטות גם כמה מרצדסים נאים – אני מניח שיותר נוח להתנזר מהבלי העולם על מושבי עור גרמניים.

Meteora_5373_100922

כאן ממש רואים את סל החבל ששימש להעלות אספקה ומאמינים

Meteora_5379_100922

המנזר מציע הכי הרבה עניין לאורחיו. בכנסיה שבפנימו יש אולם שכל קירותיו ותקרתו מכוסים בציורים המציגים את הרומאים ואיך שהם רדפו את הנוצרים הראשונים – ציורים איומים שרואים איך מקצצים אנשים, טובלים אותם בקדרות רותחות, ושאר רעיונות זוועה – לשמחתי הילדים לא ממש התרגשו מכל הבלאגן ופשוט רצו להמשיך.

יש שם חדר שמראה את הרדיפה המודרנית אחרי הנוצרים, למשל ע”י עלי פאשה, מיודענו מהעיר יאנינה והרדיפה עד ימינו אנו. ישנו עוד מוזיאונון שמראה כרזות ומספר את סיפורה של יון תחת הכיבוש הנאצי. גם אני וגם נורית עברנו וניסינו להבין (רוב הטקסטים המסבירים ביוונית) מה באמת קרה במלחמת העולם השניה ביוון. הקו המנחה הוא שהיוונים נלחמו קשות בנאצים שהכבידו ידם על היוונים. כיון שהכל מוצג במוזיאון בתוך מנזר יווני אורתודוקסי, כמובן שיש הטיה קשה לכיוון דתי. אח”כ קצת קראנו ושאלנו ואכן היוונים חטפו חזק במלחמת העולם השניה, קודם מהאיטלקים ואח”כ מהגרמנים כך שמבחינתנו, באיזשהוא מקום הם קיבלו לגיטימציה מנורית וממני…

ויש שם עוד מה לראות אבל חדות העין יראו את התמונה הבאה, רגע לפני הירידה חזרה לחניה, ותשמנה לב לכך שאוהד נראה עגום קלות עם בוהן חבוש. כן, אני מודה, בכל הבלאגן ששרר באחד החדרים צעדתי לאחור והוא היה שם, רגלו הצעירה, תחת נעלי הכבדות. אבל ניחום של אבאמא ואח גדול שעשה הכל כדי להצחיק אותו וכמובן, פלסטר, פתרו את הבעיה והגיבור שלנו ירד לאיטו אל הרכב.

Meteora_5385_100922

היעד הבא שלנו הוא חצי האי פליון.

לקח לנו זמן מה ועצבים קלים זו על זה וכולם על קובי ה GPS עד שמצאנו את האוטוסטרדה החדישה המובילה לוולוס (Volos), עיר נמל שהיא העיר הגדולה בחצי האי והשער אליו.

אין לנו כל ענין בוולוס אבל אני חיב לציין כי מהנמל הקדום שבוולוס זינק יאסון עם חבריו הארגונאוטים במסע המופלא להביא את גיזת הזהב על גבי אונית המשוטים ארגו. כפי שכבר צינתי, יש לנו ספר שנקנה “בהפתעה” לילדים שמציג את סיפורי המיתולוגיה בצורה נהדרת ולא מתיילדת (אטיקוס מספר הסיפורים – המיתולוגיה היוונית). בעוד אנו עולים ומטפסים אל מעל לעיר סוקרים השניים את רשימת הגיבורים שהצטרפו למסע הארגונאוטים ומעלליהם.

גם הקנטאור הבכיר מכולם, כירון, בנו של קרונוס (חצי אח לזאוס?!) שעט לו ביערות פליון ולימד את כולם רפואה (את אסקפליוס, אל הרפואה, אכילס, תזאוס שיצא להרוג את המינוטואר, יאסון ורבים אחרים) ולכבודו, מעל וולוס משקיף אל הנמל שראה את כל אותם הגיבורים תופסים משוט ויוצאים למסע, יש פסל של כירון. זה המקום לציין שכירון משחק גם תפקיד ניכר בסדרת הספרים “פרסי ג’קסון והאולימפים” ולכן גם שני החברה שלנו מוקירים אותו.

חדות העין ישימו לב שתקרית הבוהן עברה וחלפה לה. הדמעות יבשו, הפלסטר חלף עם הרוח ואוהד מאושר בשנית

Volos_5388_100922

גם הפרפר הזה, שריפרף לו מעל ראשו של כירון הוסיף לאווירת הכל בסדר של אוהד.

Volos_5396_100922

עלינו אל על, אל הר פליון וירדנו לכיוון הכפרים שלחופי הים האגאי – אנחנו מתקדמים בעקבות המלצה למקום לינה ומקווים לטוב…

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה Travel, עם התגים , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s