ויהי בוקר, ויהי ויקוס, וירא כי טוב!

הרשו לי לפתוח בנימה יותר לימודית – אפתח בכמה ציטוטים ואימרות כנף מפי מקורות ידועים:

– “הדרכים  המובילות מעלה ומטה הן זהות ואינן אלא אותה הדרך” – הרקליטוס, פילוסוף יווני בן המאה ה6 לפני הספירה

– “מה שעולה חייב לרדת” – מתוך “Spinning wheel” דם יזע ודמעות (Blood, Sweat & Tears) להקת מוזיקה מסוף שנות ה60

– “אני מת. מתי נגיע למעלה?!” – אוהד, אדום כולו ממאמץ

שלושת ההוגים הללו עוסקים בנושא חשוב לעניננו היום – מי שיורד לתוך קניון ויקוס, חיב לעלות אותו חזרה ולא יעזור לו כלום.

אבל הרשו לי לפתוח את הבוקר בצורה רגועה יותר

הבוקר עולה על Megalo Papingo ועל בקתת האבן שלנו בבבית המלון Papaevangelou Hotel (שהוא בהחלט אחד הטובים אם לא הטוב ביותר בטיול והבעלים, ג’ורג’, הוא אדם נהדר, נחמד,דובר אנגלית, נעים לבריות ומעביר זקנות את הכביש). אנחנו מתארגנים לאיטנו ויוצאים אל האויר הקר ועולים לחדר האוכל

 

MegaloPapingo_5153_100920

שכחתי לומר שבין מעלותיו הרבות של ג’ורג’, בעל הבית (בעה”ב) יש למנות את העובדה שהוא משכים קום ואופה כמה עוגות לארוחת הבוקר, קופה לנו קפה ושוקה לילדים שוקו (ותודה למאיר שלו ורוני ונומי). אימו מכינה ריבות ביתיות מכל מה שצומח ובחדר האוכל יש דינמיקה נעימה של כל הטיילים שמחליפים המלצות וסיפורי קרב מהטיול של אתמול.

MegaloPapingo_5157_100920

אבל אנחנו לא באנו להנות.

אנחנו באנו לעבוד!!!

אבל ראשית, הסבר גיאוגרפי קצר:

בלב ליבם של הרי הפינדוּס, בין כמה רמות הרריות שוכן לו קניון עמוק למדי בשם קניון ויקוס. היוונים טוענים (ומביאים את ספר השיאים של גינס כהוכחה) שזהו הקניון הכי עמוק בעולם. אני לא לגמרי מסכים איתם כי היינו בעוד כמו הכי עמוקים בעולם, אבל, יאללה, שירויחו המנווולים. הנה הקניון, מסומן באדום.

GoogleMaps Vikos Gorge

יש המון מסלולי הליכה באזור הקניון והאזור כולו נחשב לגן עדן לטיולי הליכה. אנחנו, בהיותינו הורים מתחשבים, חיפשנו משהו קצר שיתאים גם לקהל הצעיר יותר. המסלול הקלאסי יוצא אחד שני הכפרים בשני קצוות הקניון ומהלך אל השני, הליכה שלוקחת כ 7 שעות או 10 שעות לאדם הממוצע. ג’ורג’, בעה”ב], הציע שפשוט נרד לקניון בנקודת הקצה הקרובה יותר, הלא הוא הכפר ויקוס, נלך על תחתית הקניון עד שימאס ונטפס חזרה. שרה וג’ורג’ (אחר), זוג מבוגר מאורגון שכבר 4 ימים מהלך לו בקניונים הציע שנוסיף לכך חיפוש קל על תחתית הקניון אחר מעיינות הנובעים ומזינים את הנהר הזורם בקניון (רוב הנהר הוא עונתי ועכשיו יבש, אבל מרגע מסוים יש כמה מעיינות שמזינים את חלקו התחתון).

ארזנו את שאריות ארוחת הבוקר כצידה – כמה רומנטי לצאת לדרך עם לחם וגבינה כמו בסיפורים – ויצאנו לדרך לכפר ויקוס. ארגון ואיזון תיקים, כולם נעימים ומחוייכים לקראת הירידה. נורית ואנוכי כבר שמנו עיננו בטברנה שממול השביל היורד מטה – כפי ששנו חז”ל – איזהו החכם? הרואה את הנולד(ומבין שכאן יאכיל את טפו לאחר הטיפוס חזרה.

Vikos_5162_100920

המראה של הקניון פשוט מדהים. העין, המנסה לעקוב אחר השביל היורד, מתעייפת, אבל הרגליים נושאות אותנו קדימה אל תוך הקניון

Vikos_5165_100920

בפתח השביל, מספר הקילומטרים לכפרים השונים כיון שהקניון מחבר בין כפרי הזגוריה. רק שהבעיה היא שכאן, הכפר ויקוס נמצא כ 600 מ’ מעל תחתית הקניון ואת 600 המטר האלו נצטרך לרדת לאורך כ 2 ק”מ.

Vikos_5170_100920

השביל בהתחלה מטעה ולא רואים את כולו או את הזוית התלולה שלו Vikos_5172_100920[4]

התחלקנו בילדים באופן שגרתי, נ’ונים לחוד וא’לפים לחוד – נורית ונדב רצים קדימה ואני הולך עם אוהד שמספר לי עובדות שונות על עולם דו החיים והזוחלים (שממית ברזילאית, הרגלי הרבייה של צפרדע השור האמריקאית וכו’).

Vikos_5175_100920

 

 

 

 

Vikos_5177_100920

לעיתים השביל תלוי לו על שפת המצוק

Vikos_5179_100920

וגם ההלך הכי מיומן ובכושר, צריך מנוחת לוחמים

 

 

 

Vikos_5181_100920

הפתעה נעימה היא החלמוניות. במקום לרוץ לאיזה חור בדרום לראות שתיים רמוסות – יש כאן כמה שרק רוצים

Vikos_5184_100920

וכל הזמן, בעודנו יורדים, מבין העצים שעל הקרקעית מבצבצות להן בריכות כחולות מפתות המציתות את הדמיון וגורמות לציפיה לשטיפה קלה במים הקרירים…

(ליד המנזר המקומי)

  Vikos_5189_100920

תוך כ 40 דקות הגענו אל תחתית הקניון. הצוקים הישירים המתמרים מעלינו מאוד מרשימים ואילו רצפת הקניון עטופה בעצים הסוגרים מעלינו ופתאום הפתעה – הזוג ההולנדי (בָּארט וחֵרי) שקישקשנו איתו אתמול באיזה מסעדה בכפר על שיפוד ענק של סופלקי, צועד במרץ לקראתנו. יחד איתם הלכנו לחפש את המעיינות ומצאנו, תחת עצים עבותים סט של בריכות שפתאום מתחיל, כנראה באיזה נביעה תת-קרקעית וממנו מתחיל נחל.

כמות הצפרדעים גרמה לאוהד לשכוח את כל צרותיו והוא התישב לו על סלע, מול צפרדע ופשוט ישב ולא הוריד ממנה את העיניים. מי שכן הוריד היו נורית ואנוכי, שהסרנו את נעלינו וניסינו לטבול את הרגליים במים. תמדדו כמה זמן לוקח לכם לקרוא את המשפט הבא:

“היינו אופטימים והבאנו לילדים בגדי ים ומגבת”

המים היו יותר מקפואים. דב קוטב לא היה מוכן להכנס אליהם. תוך שניות איבדנו תחושה ברגליים כששני ההולנדים יושבים וצוחקים עלינו.

ובעוד נדב מגלף לו מקל הליכה ואוהד עושה ביבי-סיטר לצפרדע ישבנו עם ההולנדים ודיברנו. זה תמיד נחמד הפגישות המקריות האלו וחוסר המחויבות שלך לבן השיחה שלך שפשוט יעלם וזהו ורק יזכור את השיחה הקולחת ותו לא. ישבנו, אכלנו את האוכל שנארז בארוחת הבוקר, הפשרנו את רגלינו המסכנות וכמובן, למרות התלונות, צרור שלם של תמונות צולם.

Vikos_5211_100920

Vikos_5218_100920

 Vikos_5219_100920

הטיפוס חזרה היה יותר משעשע.

נורית ונדב נתנו גז ונעלמו בסבך בעודם מחפשים את השביל הנכון שיקח אותנו אל כפר המוצא שלנו ואל המכונית (BMW דנדשה, כבר אמרתי?!) ולא יסחוב אותנו מהלך קילומטרים רבים אל כפר מתחרה. אוהד כשל, נשרט, נבהל והתעצבן עד שמצאנו את השביל הנכון (היו כמה שגיאות וחזרות אחורה)

מכאן התחלנו טיפוס קשה. חם ותלול ואין כמעט צל ולכן, על מנת לדחוף את אוהד קדימה התחלנו לתכנן את “אולימפיאדת הצָ’אפּוּלִינִים” (Chapulin הוא חגב בספרדית). דנו בנושא בכובד ראש בעודנו גומאים את המרחק ומטפסים כבדרך אגב אל על. הוצעו כמה ענפי ספורט לאולימפיאדת החגבים ובינהם:

  • קפיצה לרוחק
  • קפיצה לגובה
  • הליכה על חבל
  • תחרות יופי (יש כאלה עם כנפיים צבעוניות וכו’)
  • תחרות הסוואה

קבענו לנו קבוצות גודל והמשכנו לדון ממש בפרטים הקטנים כשאוהד הולך בקצב אש מהיר. העיניים החדות שלו מצאו עוד כמה חרקים כמו הגמל שלמה הזה

Vikos_5226_100920

 

אבל, שוד ושבר, באחד מעצירות המים נפלה תובנה. חגבים חיים מעט זמן ולכן ספורטאי שיתחיל להתאמן בגיל צעיר ימות לפני שהשלים את מיצוי הפוטנציאל  הגלום בו. נרגש, אוהד התחיל להתקדם מהר לדון בנושא עם נדב שישב באחד מהסיבובים (השביל הולך קדימה ואחורה על מנת לטפס ויש כל הזמן סיבובים)

 

 

Vikos_5233_100920

הרעיון לאולימפיאדת צבים היה פחות מבושל אבל מכל השיחות האלו אוהד פשוט שכח שאין לו כוח לעלות (רק מדי פעם, כשהשיחה לא קלחה הוא הודיע שהוא מת ולא יכול יותר) וכך טיפס ועלה במעלה קניון ויקוס (לקוראי השפה היוונית – זה קניון ויקוס ובקבוק מי ויקוס)

Vikos_5236_100920

 

כ 3 שעות לאחר שירדנו אל הקניון חלפנו שוב על השלט ובריצה קלה אצנו אל הטברנה הקרובה, התרסקנו על כסאות בצל, תחת סוכת גפנים ודרשנו את הקולה הקפואה ביותר ואת הבירה הקרה ביותר וכל אלו נעלמו בשניה…

Vikos_5237_100920

 

לאחר מנוחה ורענון יצאנו לחלק הממונע של היום. יש כפרים לראות, תצפיות נוספות על הקניון וכו’.

הכפר הכי “מפותח” בזגוריה הוא מונודנדרי (Monodendri  או Μονοδένδρι) וכאן יש לי הכבוד להופיע אל מול המצלמה הודות לבני הבכור, נדב

Monodendri_5246_100920

Monodendri_5248_100920

תגלית נוספת שגילינו היום היא שאותו סוף מפתיע לכביש, שנתקלנו בו אתמול, מוביל למעשה לנקודת תצפית חדשה יחסית בשם Oxia, על מרפסת טבעית הבולטת לתוך הקניון.

הליכה קצרה בין חלמוניות

Oxia_5253_100920

ומגיעים למדף סלע עם חומה וממנו רואים הכל.

Oxia_5270_100920

וההוכחה שאלו הם אנחנו (והחצובה והשלט רחוק)

Oxia_5264_100920

ובעוד אנו נפעמים, לחש על אוזננו אופנוען שויצרי עטוי בגדי עור שאם נמשיך (בזהירות) על מדף הסלע נגיע לנקודה שבה המדף פשוט נגמר (הוא באמת היה שויצרי ובאמת לבוש כולו עור שחור – אין לי דמיון כזה פורה!)

זה הקטע שד”ר יצחק קדמן וסבתות נרתעות

 

Oxia_5258_100920

ופתאום השביל מסתיים ומתחת רואים שהקניון באמת גבוה. נראה לי שהביאו את נציג ספר השיאים של גינס לכאן ולא נתנו לא יותר מדי אפשרויות. מעבר למדף רצפת הקניון מבצבצת בעומק של 900 מטר וכל מטר נראה להפליא מנקודה זו.

Oxia_5259_100920

בשתיקה עלינו חזרה אל המכונית והתחלנו את המסע המתפתל (הכבישים פה הם פשוט מגרש משחקים נפלא לכל מי שאוהב נהיגה) ולצלילי מאיר אריאל שבנו הביתה – אל בקתתנו החמימה (אז עצרנו בכנסיה או שתיים, לא משהו שנכביר עליו מילים)

ולאורו של נדב הקורא את טרזן מלך הקופים (הוא גומר את הספרים מהר מדי – אין לנו מה להאכיל את הילד הקורא)

 

MegaloPapingo_5285_100920

ולאורה של השמש השוקעת מעל הרכס

MegaloPapingo_5284_100920

אברך בלילה טוב…

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה Travel, עם התגים , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

2 תגובות על ויהי בוקר, ויהי ויקוס, וירא כי טוב!

  1. אורית הגיב:

    אני ללא מילים- איזה יופי! התמונות, הסיפורים מסביב, המשפוחה..
    כייף לראות אתכם ככה..
    תמשיכו לכייף.

  2. רוי הגיב:

    מאחר ולבד הזכרת את קדמן, לא אוסיף מילים. במיוחד לאור טיול אחר שישאר ביננו. בכל מקרה, כאיש חוק, אני מזהיר שאתם על הקצה. רוי.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s