ארקובה – פה לא שמעו על מחשב

ממרום הבלקון שלי בקומה השניה של המלונון הקטן (Hotel Petrino) אני יושב וצופה בעודי מקיש באושר על הלפטופ. הרחובות של עיר הסקי הדי ריקה הזו, Arachova, מלאים באנשים שיושבים ומדברים בקולי קולות המהדהדים בסמטאות הצרות. למרות השעה המאוחרת עדיין ילדים מתרוצצים ומשחקים מחבואים (מדהים, החוקים ביוונית זהים לאלו שאני זוכר מילדותי), כאילו אין מחשב ואין פייסבוק.

מסכנים.

הם נאלצים לרוץ ולצעוק ולצחוק ולריב ולהתפייס ברחובות התלולים של העיירה כשזקנות יוונית עטויות שחור ספק נוזפות ספק מחייכות מתחת לפלומת שפם. אני ונורית יושבים ומנסים להסביר לשני הילדים הפרטיים שלנו שככה צריך להיות…

אבל היום התחיל ביהוד ב 3 לפנות בוקר עם היציאה לנתב”ג והטיסה לאתונה שעברה חלק. הכל הגיע בשלום ובזמן עד שהגענו לשכירת הרכב.

לא אלאה אף אחד בסיפור הארוך אבל פורד הפוקוס (5 דלתות) שהזמנו היתה מושלמת ואפילו שני הצ’ימידנים האימתניים שהבאנו נכנסו לקירבָּה ללא שום מאמץ. אבל המצית לא עבד ואז אין GPS. אנחנו כבר מפונקים. יש לנו מפות אבל הנוחות משחקת כאן תפקיד ולאחר דין ודברים שודרגנו:

הלכה לה הפוקוס הידידותית –

באה BMW 116i

זה כזה:

Arachova_BMW 116i

או במגע יותר אישי – זה כזה:

Arachova_4949_100916

ואנחנו בתחילת המשחק וכבר 1:1 –

איתן מאושר שיש לו BMW, ידנית, עם מבער אחורי וכל מיני פטנטים.

נורית עצובה כי זה לא ממש מכונית משפחתית ואין תא מטען מרווח.

בניגוד לגששים, הילדים הולכים עם אבא – שני החבר’ה מרוצים מהצעצוע…

נדחסנו, 4 אנשים, שני תיקי ענק וחיוך גדול של אושר ויצאנו לדרך.

לא אלאה אתכם בכל הסיבובים והדרכים ורק אספר על סופה של הדרך בעיירה קטנה בשם אֲרָקוֹבָה (Arachova) התלויה לה על הר פרנסוס (Parnasos) עיירה שהיא בעיקרה עיירת חורף לסקי ולכן קצת מנומנמת עכשיו.

Arachova_4947_100916

Arachova_4988_100916

כמובן שלנו אין ממש תוכניות ואנחנו לא ידענו היכן נעצור ובודאי לא ידענו היכן נישן. שלא במפתיע אוהד ונדב לא ממש התלהבו למרות שהם די מאומנים באקראיות מתגלגלת. אז פשוט עצרנו, שאלנו ומצאנו מלונון קטן, פשוט מקום שמשכיר חדרים שהעמידו לרשותנו חדר עם עליית גג קטנה (וגרם מדרגות לולייני בתוך החדר) שמיד קנה את השניים ומפלס העצבנות ירד ויכולנו לסקור את המקום. אחרי שכמה מקומיים המליצו יצאנו לטפס לאטרקציה המקומית כנסיית Agios Georgios, הלא הוא ג’ורג הקדוש, זה שחיסל את הדרקון, מגינה של העיירה הקטנה. הכנסיה יושבת במעלה ההר וגרם מדרגות מוביל אליה. המלצרית בקפה אחזה בגרסא שלא פחות מ 350 מדרגות מובילות אל האושר אבל נדב, שלא יוותר על האתגר המספרי הזה עלה וספר והגיע “רק” ל220.

Arachova_4964_100916

ולאורכן של המדרגות, בתים יפים הטובלים בפרחים. מעניין אם גם עוד שבוע אני אתפעל מדברים שכאלו?!

Arachova_4970_100916

הכנסייה יפה ואינטימית (עוד ישישה מקומית פתחה לנו אותה לבקשתינו והמתינה בסבלנות עד שנצא). ישבנו בחצר וראינו אין ערימת ילדים משחקת בחצר בכדורים ובמחבואים וליבנו רחב.

אבל לכל עלייה יש ירידה ולפני שאנו יורדים, הבנים מצטלמים יחדיו… (לא ירחק היום שנדב יתמר גבוה מעלי, כמו איזה מגדל פעמונים)

Arachova_4975_100916

ועכשיו שכולם מקולחים, מכוסים וישנים עמוק, אני אפרד ואלך גם אני לשטוף את סחי היום. ביום הבא בדלפי ההרוסה!

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה Travel, עם התגים , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s